ישלי אקנה כבר שנתיים, לא ברמה חמורה, הרופאים מגדירים את זה קל-בינוני..

אני סובלת מאקנה כבר שנתיים, זה התחיל מחוסר היגיינה, לחץ בלימודים וגיל ההתבגרות ביחד. האקנה מוריד ממש מהביטחון, ביחוד שאני בין היחידות בשכבה שסובלות מאקנה, רק פעם אחת צחקו עליי בגלל האקנה אבל אותו ילד לא ממש מודע לעצמו אז לא לקחתי ללב.
אתמול הייתי במסעדה עם חברות ואחת החברות צחקה עליי בגלל האקנה, לא צחקתי ואמרתי לה שזה ממש לא ואמרתי לה שהיא עדיין בגוף של ילדה ובקרוב שהיא תתבגר גם לה יהיה אקנה . היא והחברה השנייה ישר תקפו אותי ואמרו שהן טיפלו בחצקונים שלהן עוד לפני שהם הגיעו. זה ממש מעצבן אותי שאנשים שבחיים לא היה להם חצקונים צוחקים, ונותנים טיפים, כי הם לא סבלו מחוסר ביטחון מהסוג הזה, הם לא באמת מנוסים ויכולים לחלק עצות ובמיוחד הם לא מושלמים. איך אני כן יכולה להתמודד עם כל ההצקות האלו?