לאלו שסיימו ללמוד, אתם שמחים או עצובים?

אני די שמחה שסיימתי.
אין עוד עבודות להגשה, איחורים, ללמוד למבחנין, שיחות מהמחנך שצועק עליך שלא התעוררת ל7:40...
מצד שני, התגייסתי לא מזמן ונפלתי למסגרת חדשה לחלוטין באופן די מהיר.

שיהיה לך בהצלחה.

אני שאלתי את זה את אח שלי וחברה שלו, אח שלי אמר שהוא שמח. חברה שלו אמרה שבהתחלה היא הייתה עצובה אבל בית ספר כבר חירפן אותה והיא לא הייתה מצליחה לשרוד עוד שנה.

שמחה

אני עצובה ושמחה ביחד. עצובה כי היה לי נורא כיף בתיכון ותמיד אהבתי ללמוד ושמחה כי סיימתי עוד שלב בחיים שלי.
אבל אני בעיקר מפחדת כי אני נמצאת בצומת ואני לא כל כך יודעת מה לעשות עם עצמי.
העיצה שלי היא שתנצלי כל רגע ותלמדי להינות מזה, גם מהלימודים והבגרויות. זאת תקופה מדהימה שתעבור לך בלי שתרגישי ולא תחזור.

ביב (השנה) הכל השתנה לי, הבנתי שאני לא רוצה לסיים עם זה. היה קשה ומלחיץ עם כל הלימודים ותמיד רציתי שזה יסתיים, ורק ביב הבנתי כמה בית ספר עשה לי טוב. הלימודים בסך הכל העסיקו אותי, להתעורר כל יום מוקדם ולראות חברים בבית ספר היה הדבר הכי טוב שיש. כל החרא שאכלתי מהלימודים- חברים שלי אכלו איתי יחד, והיה בזה משהו כיף. די כואב לי שהכל הסתיים כי זה חתיכת פרק בחיים שמסתיים, במבט לאחור לא הערכתי את בית ספר יותר מידי כמו שהייתי צריך.

שמחה

עצובה
אחר כך יותר קשה.