11 תשובות
שואל השאלה:
זה מרגיש שאני לבד
זה מרגיש שאני לבד
אנונימית
אם את רוצה למות אז תחכי לגיל 90 זה כבר עדיף
הכל תקופות בחיים זה יעבור
איזה סיבה יש לך?
אנונימית
הכל עובר
אחרי כל תקופה של חרא
יש דברים טובים
תשמעי לי
אחרי כל תקופה של חרא
יש דברים טובים
תשמעי לי
אני פה אם בא לך לדבר .
אולי את מפחדת למות כי אולי בתת מודע את לא רוצה לעשות את זה והמצב מאלץ אותך ?
זה לגיטימי לחשוב על זה ואני בטוחה שכל אחד עובר את זה לפחות פעם בחיים אבל תחשבי על המשפחה האוהבת שיש לך ,החברים ,הדברים הטובים שהשגת ,המטרות שיש לך בחיים .
אולי את מפחדת למות כי אולי בתת מודע את לא רוצה לעשות את זה והמצב מאלץ אותך ?
זה לגיטימי לחשוב על זה ואני בטוחה שכל אחד עובר את זה לפחות פעם בחיים אבל תחשבי על המשפחה האוהבת שיש לך ,החברים ,הדברים הטובים שהשגת ,המטרות שיש לך בחיים .
אם יש משהו שאני למדתי זה לא משנה כמה מקבלים את זה חזק תמיד צריך לשתוק... יעבור הזמן, זה העיקר
אל תעשי את זה!
גם אני הרגשתי ככה, פעם תמיד הייתי תקועה בעבר ורציתי למות אבל עם השנים אני לאט לאט השתנתי והבנתי משהו.
אם אני תקועה בחיים האלה, למה שלא אנצל את הזמן כאן בשביל להנות? למה שאתרכז בעבר וברע אם אי אפשר לשנות אותו?
פעם לא הייתי מצליחה לשלב חברה ולימודים ביחד (או שהייתי "מקובלת" עם ציונים נמוכים או שהייתי "חננה" עם ציונים גבוהים).
זה לא חייב להיות ככה, היום למשל, מבחינה חברתית אני מנסה להתגבר על הביישנות ולדבר עם אנשים והולך לי סבבה, כשמדברים אני מביעה את הדעה שלי גם אם היא קצת תוקפנית (התה מעניין אנשים).
מבחינה לימודית אני מנצלת את הזמן ללהקשיב, אני לא מדברת עם אף אחד בשיעורים.
בהפסקות אני באה לילדים חדשים ומדברת איתם ואז אני קובעת להיפגש עם אנשים...
אני לא אומרת לך שזה קל, גם אני לפעמים חושבת, מה יחשבו עליי?
אבל תמיד תזכרי שאנשים הם לא עד כדי כך שיפוטיים והם לא יתייחסו לכל משפט שאת אומרת אלא אם כן הוא פוגע.
גם אני הרגשתי ככה, פעם תמיד הייתי תקועה בעבר ורציתי למות אבל עם השנים אני לאט לאט השתנתי והבנתי משהו.
אם אני תקועה בחיים האלה, למה שלא אנצל את הזמן כאן בשביל להנות? למה שאתרכז בעבר וברע אם אי אפשר לשנות אותו?
פעם לא הייתי מצליחה לשלב חברה ולימודים ביחד (או שהייתי "מקובלת" עם ציונים נמוכים או שהייתי "חננה" עם ציונים גבוהים).
זה לא חייב להיות ככה, היום למשל, מבחינה חברתית אני מנסה להתגבר על הביישנות ולדבר עם אנשים והולך לי סבבה, כשמדברים אני מביעה את הדעה שלי גם אם היא קצת תוקפנית (התה מעניין אנשים).
מבחינה לימודית אני מנצלת את הזמן ללהקשיב, אני לא מדברת עם אף אחד בשיעורים.
בהפסקות אני באה לילדים חדשים ומדברת איתם ואז אני קובעת להיפגש עם אנשים...
אני לא אומרת לך שזה קל, גם אני לפעמים חושבת, מה יחשבו עליי?
אבל תמיד תזכרי שאנשים הם לא עד כדי כך שיפוטיים והם לא יתייחסו לכל משפט שאת אומרת אלא אם כן הוא פוגע.
את גם ככה תמותי מתישהו למה להקדים את הזמן
תקשיבי אני גם מרגישה ככה
אם את רוצה תדברי איתי
אם את רוצה תדברי איתי
אנונימית
אל תחשבי אל מה יקרה אחר כך פשוט תחשבי מה קורה עכשיו
באותו הנושא: