לא יכולה יותר עם החיים האלה

בת כמה את?

המשפחה שלך מרביצה לך?!
תמיד תוכלי לדבר איתי בפרטי אני תמיד יהיה פה בשבילך

וואו, אם את רוצה לפרוק או עזרה אז את מוזמנת לשלוח הודעה

מוזמנת לדבר איתי בפרטי!
מבינה אותך! גם אני הייתי במצב הזה... אבל זו תקופה וזה עובר ובזכות מה שאת עוברת עכשיו את תהיה במקום מחוזק יותר שרק יועיל לך להמסך המסע שלך בחיים! אולי קשה להבין ולראות את זה עכשיו אבל בסופו של דבר המשברים הכי קשין הם אלה שהכי מחזקים אותנו.

לגבי מה שתעשי עכשיו- זה תלוי ברמת התקשורת שאת מוכנה ליצור עם המשפחה שלך כדי לשנות את האווירה הזו והיחס הזה כלפיך.
גם לא ממש רשמת בת כמה את אז שתדעי שמעל גיל 18 את תוכלי באמת לקום וללכת, אז לגבי הכסף, תתחילי לחסוך כדי לעזוב בהמשך אם לא יקרה שינוי כלשהו.

רק שתדעי שמהמסע לפולין שהייתי, הכל השתנה לי:) טוב לא הכל אבל מה שצריך כדי להשאיר אותי בבית וזו רק בחירה שלי האם להמשיך בכיוון החיובי ולהמשיך לעלות כדי שהכל ישתנה, או אם להסתפק במה שהשתנה עד כה:)

נסי להזדהות עם זה כדי להבין שזה לא כזה נורא אם תנסי לשנות את המצב כדי לגרום למציאות להיות יותר נכונה ונעימה לך!

שואל השאלה:
בת 20

תקשיבי תנסי להכניס את עצמך לגישה שלנסות לשנות כיוון במשפחה שלך לא יזיק! ושאין לך מה להפסיד. מקסימום תצליחי!
עשי את המקסימום לחשוב על אפשרויות יעילות כדי לגרום לזה לקרות, עדיף מלהתנתק מהם זה יכול לצער אותך בגיל מבוגר יותר.
נסי להילחם אחותי
אם לא תצליחי ולא תהיה ברירה אחרת אז תנתקי את עצמך מהם, בכל מקרה תחסכי כסף מעכשיו במידה ובאמת לא תצליחי.
אבל אל תתייאשי בניסיון הראשון!
ההתחלה תמיד קשה.

תקשיבי אני ממש מבינה אותך ואני מרגישה שאני יכולה לעזור לך בואי לפרטי נדבר אני ינסה לעזור לך תשפכי את הלב

בואי לפרטי

את צריכה לעזוב את כולם לכי לעבוד תקשיבי לי אין כמו לעבוד זה הכי טוב ככה גם מרוויחים כסף וגם אפשר להיתנהל בחים לכי תעבדי אזה כמה חודשים תנסי לחסוך קצת ואז לכי להשכיר דירת חדר לא יעלה לך ארבה כסף אם את הולכת לגור לא באזור המרכז ומשם תמשיכי לעבוד וללמוד ולהתחיל את החיים שלך כמו שצריך ולא לגור אצל ההורים עד גיל מאוחר אם לא טוב לך תעזבי אל תחכי שמהוא יעזיב אותך כי שיעשו את זה את תרגישי פחות נעים .... תקשיבי לי