9 תשובות
לא
לא, הייתי מעדיפה לשכוח אותו
הייתי. מדחיקה את זה
תקשיב גבר, אני מתמודד עם מצב די דומה, גם אבא שלי עבר אירוע מוחי וזה שינה אותו מקצה לקצה, וזה כואב וזה עצוב ומכעיס ואתה שואל למה זה מגיע לך אבל תמיד תזכור שזה לא הוא, תיזכר במי שהוא היה ותזכור שאין תחליף לאבא מקווה שתתמודד
אנונימי
כן ברור, היא כתבה שהוא התנהג ככה כי היה חולה, זה לא אשמתו.
וזה אבא שלכם, לא הייתם סולחים לו?!
וזה אבא שלכם, לא הייתם סולחים לו?!
כן. זה לא אשמתו שהוא היה חולה ככה. זה הרעיון בלסלוח. לא חוכמה לסלוח למי שקל לסלוח לו
לא חושבת. אבא שלי חולה בכבד וכנראה עבר משהו בילדות והוא היה מרביץ לי ולמשפחה לי מקלל ועד היום אומר לי מילים קשות שאני בחיים לא אשכח ולדעתי לא משנה מה קורה הוא צריך לשלוט בדיבור שלו ולזכור קודם שהוא אבא לכן אני לא הייתי סולחת
אף פעם לא לגמרי
זה גם לא קשור ממש סעיני למחלה
זה גם לא קשור ממש סעיני למחלה
כן. כי הוא חטף שבץ וזה לא אשמתו.
אני אתן לו עוד הזדמנות ואמשיך הלאה כי בחיים צריך לדעת לסלוח גם אם קשה.
אבא שלי במשך 8 וחצי שנים הרביץ לי, השפיל אותי וגם נטש אותי לפני 4 שנים וסלחתי לו.
כי ככל שאדם מתנהג יותר נורא יותר קשה לו, ומה שעובר עליו יותר קשה.
לאבא שלי הייתה ילדות קשה, ובילדות שלו הוא עבר אלימות קשה ולא היו לו את הכלים להשתנות, ולהתנהג אחרת.
וזה מה שהוא למד.
כי ילד לומד מההורים שלו. ככה זה.
אז היו לו הרבה בעיות, אבל הוא לא בחר לסבול מהן, הוא נולד לתוך מציאות קשה ועגומה והיה חסר כלים.
היה ילד קטן ותמים שנולד לתוך גיהנום.
ילד שהיה זקוק לאהבה וחום כמו שכל ילד אמור לקבל אבל הוא לא.
אז גם לי הוא לא נתן אהבה וחום.
הוא לא ידע איך. הוא ידע רק לתת מכות וזו לא אשמתו.
כן זה קשה, אבל בחיים אנחנו צריכים להבין קצת יותר לעומק למה אדם מסויים מתכוון או התכוון.
ומה אדם עבר או עובר.
ולא תמיד אנשים שפוגעים מודעים לזה שהם פוגעים.
אבא שלי לא חשב שהוא פוגע בי כי הוא לא ראה את זה כפגיעה. הוא חשב שזה בסדר.
וזה טבעי שיחשוב ככה כי מעולם לא הייתה לו מציאות אחרת.
זה קשה לסלוח, אבל להמשיך לכעוס על אדם חולה או על אדם שלא ידע להתנהג אחרת זה מיותר כי זה לא אשמתו.
אבל כל אחד שונה ולא כולם מסוגלים לסלוח כי זה קשה, וזה הכי טבעי בעולם.
אני אתן לו עוד הזדמנות ואמשיך הלאה כי בחיים צריך לדעת לסלוח גם אם קשה.
אבא שלי במשך 8 וחצי שנים הרביץ לי, השפיל אותי וגם נטש אותי לפני 4 שנים וסלחתי לו.
כי ככל שאדם מתנהג יותר נורא יותר קשה לו, ומה שעובר עליו יותר קשה.
לאבא שלי הייתה ילדות קשה, ובילדות שלו הוא עבר אלימות קשה ולא היו לו את הכלים להשתנות, ולהתנהג אחרת.
וזה מה שהוא למד.
כי ילד לומד מההורים שלו. ככה זה.
אז היו לו הרבה בעיות, אבל הוא לא בחר לסבול מהן, הוא נולד לתוך מציאות קשה ועגומה והיה חסר כלים.
היה ילד קטן ותמים שנולד לתוך גיהנום.
ילד שהיה זקוק לאהבה וחום כמו שכל ילד אמור לקבל אבל הוא לא.
אז גם לי הוא לא נתן אהבה וחום.
הוא לא ידע איך. הוא ידע רק לתת מכות וזו לא אשמתו.
כן זה קשה, אבל בחיים אנחנו צריכים להבין קצת יותר לעומק למה אדם מסויים מתכוון או התכוון.
ומה אדם עבר או עובר.
ולא תמיד אנשים שפוגעים מודעים לזה שהם פוגעים.
אבא שלי לא חשב שהוא פוגע בי כי הוא לא ראה את זה כפגיעה. הוא חשב שזה בסדר.
וזה טבעי שיחשוב ככה כי מעולם לא הייתה לו מציאות אחרת.
זה קשה לסלוח, אבל להמשיך לכעוס על אדם חולה או על אדם שלא ידע להתנהג אחרת זה מיותר כי זה לא אשמתו.
אבל כל אחד שונה ולא כולם מסוגלים לסלוח כי זה קשה, וזה הכי טבעי בעולם.
באותו הנושא: