מאיזו קללה שהיו אומרים לכם הייתם נעלבים?

שרמוטה

כנראה שכל מילה פוגענית שמצטרפת למילה שמנה..

קללות שהם על אמא...
לא אכפת לי שמקללים אותי אבל ברגע שמקללים בן אדם שאכפת לי ממנו אני אעלב יותר מאשר שיקללו אותי.

משפחה

שאני חסרת לב , לב אבן, לב קרח ודברים בסגנון

אמת

מושפלת, עלובה, זונה, משוגעת, חולת נפש וכאלו בסגנון
בעיקרון כל דבר שאני חושבת שיש בו קצת אמת

חולת נפש.
אני באמת כזו (לוקה בחרדה חברתית), לא המילה היא זאת שפוגעת. אלא השימוש בה לרעה.
חולי נפש הם בסך הכל אנשים שמתמודדים עם מוגבלות נפשית כלשהי. זה יכול להתבטא בדיכאון/חרדות/ocd/פוסט טראומה/הפרעה אישית גבולית (אפשר לאמת זאת רק על ידי אבחון פסיכיאטרי) והרשימה עוד ארוכה.

שימוש במונח הזה כדבר רע לא שונה משימוש במילים הומו/אוטיסט/ערבי/נכה/לסבית/קוקסינל וכו' כקללה.

שהייתי קטנה כל משהו רע שהיו אומרים עלי הייתי מתחילה לבכות

שרלילה אבל עכשיו לא אכפת לי

כל מה שקשור לשמנה

מנסה שלא להיעלב. פעם קראו לי מפלצת ונעלבתי, אז אולי מפלצת.

שחורה

כל קללה שקשורה לאמא שלי.

אין משהו

שאומרים לי
לכי תמותי
ודברים כאלה

כל דבר שאני חושבת שיש בו אמת

ישניצל

אני לא נעלבת מקללות,
אז אני חושבת ששמנה.
(שמנה זו לא קללה)

אני לא נעלב מקללות

שום קללה, ספגתי יותר מדי עלבונות שזה כבר לא מעניין אותי.

לא קללות, אבל שאני הורסת הכל, עושה הכל בשביל צומי

פעם הייתי נעלבת מכל קללה, והייתי ממש בוכה.
היום כבר לא אכפת לי וזה לא מזיז לי.

כל דבר שמאשים אותי במשהו או מנסה לצמצם או לזלזל ביכולות שלי או באינטיליגנציה שלי באיזשהו אופן. כמובן תלוי בהקשר שזה נאמר בו ובמי שאומר את זה...

דווקא מקללות אני כמעט לא נפגעת. אם יגידו לי רק קללה, אז זה כנראה לא יעליב אותי, אבל כאלו ביטויים או משפטים אז זה כבר מעליב. שאין לי לב, זאני סתם משחקת אותה, זאני בן אדם מגעיל, שלא אכפת לי מטף אחד, שאני חושבת רק על עצמי ודברים כאלה

מעצבנת/מכוערת

אוטיסטית.. כי זאת לא קללה ופוגעים בחברים שלי שלהם כן יש צריכים מיוחדים

לא זכור לי

עם יגידו לי שמנה או מכןערת זה פוגע ממש

וואי זונה/שרמוטה
פעם ילד קרא לי ככה והייתי שנייה מלהדביק לו כאפה
אבל הכי כשמקללים את המשפחה שלי
זה השיא בשבילי ואני באמת לא יכולה לשלוט בעצמי באותו רגע

האמת שהיא לא קיימת כי אני יודעת טוב מאוד מה אני ומה אמא שלי

אם ירדו עליי על משהו בגוף שלי שלא בשליטתי

מכוערת וכל מילה נרדפת לזה

לדעתי זה יותר שמעירים לי על החיצוניות שלי ועל דרך החשיבה שלי אני יכולה להתחרפן מזה

מכוערת שרמוטה

שבריב עם מישהו הוא היה אומר:" לפחות יש לי משפחה שרואה טוב"(אבא שלי עיוור ואימי לא רואה בעין אחת)

מקללות לא הייתי נעלבת אבל הייתי נעלבת מכל מיני משפטים על האופי/מעשים/התנהגות שלי שאנשים אומרים עליי והם לא נכונים,הייתי בוכה ומפענחת את זה,שבועות חושבת על למה הוא/היא אמרו את זה,למה הם התכוונו,למה הם חושבים שאני כזאת והאם אני באמת כזאת..כשבתכלס הם אמרו את זה סתם בשביל לפגוע...
נגיד-את סנובית,את מתנשאת,את לא חברותית,את לא נחמדה,את בן אדם רע....

לפעמים אני גם נעלבת כשאומרים משהו על טבעונות ושמה שאני עושה מיותר ומטומטם,יכול לפגוע...

לא נעלבת,כל מי שמקלל אותי רק רוצה צומת לב... :)

אנורקסי

שמנה

מכוערת זה הדבר הכי מעליב שאי פעם יגידו לי.

זונה
אני ממש שונאת את המילה הזאתי ורק בגלל שאני בת...

בערך כל דבר מעליב שיגידו אותי יעליב אותי.
אבל אם יגידו לי "מכוערת" זה ממש יפגע בי כי אני חסרת ביטחון.

וכנראה אם יגידו משהו כמו "אף אחד לא אוהב אותך / את מיותרת" אני אפגע עוד יותר כי אני די מאמינה בזה.

שמנה, זונה, שרמוטה..כו* אמא שלי וכאלה..

נראה לי המילה "מכוערת" ובכללי כמו שאמרו, כשמציינים דברים בגוף שלי שאין לי יכולת לשנות, ואני כנראה גם ככה מודעת אליהם וחסרת ביטחון לגביהם. דברים שאני יודעת שלא נכונים לגביי או קללות כלליות לא מעליבות אותי. אז נגיד "שמנה" או "טיפשה" או "זונה" לא יעליב אותי.

מחוצקנת

יואוו אנונימית כנלל^

אין לי בעיה שמקללים אותי אבל ברגע שאומרים משהו על מישהו מהמשפחה אני יכולה להרביץ למישהו.

ספגתי יותר מדיי קללות ועלבונות..
אבל אני לא לוקחת את זה יותר מדיי אישי שמה פס זה לא באמת משפיע עליי
כל האנשים האלו שמקללים או מעליבים הם בסהכ אנשים ממורמרים שחונכו פשוט לא טוב
אין לי מה להיפגע אני די מרחמת עליהם.
ועוד לחשוב שהקללות זה כבר חלק מהם אז זה משפיע על האנשים בסביבה שלהם והם פשוט יכולים יום אחד לקום וללכת.. קחו לדוגמה זוג שהגבר מקלל על בסיס יום יומי עד שהקללות יהיו גם על הבת זוג שלו ואז באיזשהו שלב הם לא יוכלו להסתדר ויפרדו.
אז מי שצריך לצאת עצוב מהסיטואציות האלו זה רק אלה שמקללים לא אלה שסופגים את הקללות.

שרמוטה ,שמנה, קללות על המשפחה

שהייתי קטנה הייתי רזה ואחותי כל הזמן קראה לי שלד בגלל זה, זה העליב אותי משום מה
קללות בכללי לא נוגעות בי, אבל אמירות לגבי ההתנהגות שלי או גישה שלי כן
כנראה אמירת האמת היא זאת שפוגעת בדרך כלל

לא מזיז לי שיגידו עליי מה שרוצים אבל בשניה שיגידו משהו על המשפחה שלי או על חברות שלי הבן אדם יכול לחפור לעצמו קבר כי הוא לא יצא מזה בחיים

אממ
שאני ילדה אובדנית ושאני צריכה להתאבד(:

אגואיסטית/ מפונקת

שמנה. אחי כאילו אני יודעת שאני שמנה אני מסתכלת על עצמי כל יום במראה ותודה לאל יש לי מודעות עצמית, לא צריך לזרוע מלח על הפצעים.