התרחקתי ממישהי כי הרגשתי שאני מנצלת אותה

היתה לי סוג של חברה, אני והיא תמיד צחקנו וכזה והיא תמיד היתה נדבקת אליי ורבה עליי עם חברות שלי (בצחוק). הרגשתי שהיא חברה שלי כי אין לה כל כך עם מי להיות וכאלה וזרמתי איתה. לאט לאט חשבתי על זה והגעתי למסקנה שאני לא נהנית להיות איתה, פשוט כשאין לי עם מי להיות (נגיד בשיעורים שהיא היחידה שאני מתחברת אליה משם וכאלה) אז אני פתאום נחמדה אליה אבל כשיש לי עם מי להיות אני מתייחסת אליה מאוד יפה אבל לפעמים אני פשוט עושה את עצמי כאילו לא שמעתי או שאני אומרת לה באדישות "נדבר אחר כך" וכאלה. אתמול היא (נראה לי) שאלה אותי באנונימי מי החברות הכי טובות שלך מהשכבה. (היא מהשכבה) וכתבתי שאין כל כך ושרוב החברות שלי הם רק מהכיתה וכאלה ואני חושבת שהיום היא ממש נפגעה ממני, היא ראתה אותי בבוקר ובדרך כלל היא באה ומתחילה לשאול שאלות וכאלה, והיום לא. וכשהיינו ביחד באותו שיעור היא תפסה עצבים משום דבר ויצאה מהכיתה... סליחה על החפירה. מה לעשות?