לא חסר לי לשמוע מאנשים רבים,בין אם אני מכירה או לא שאני צריכה להיות פסיכולוגית עקב מתן עצות שאני נותנת בקו מחשבה אחר.

אני בעצמי מסובכת רגשית,במצבים לחוצים אמנם אני יודעת לשלוט טוב במצב ובקור רוח(לפעמים אני מרגישה שהחשיבה שלי פחות נשית משום שההיגיון מניע אותי תמיד)
והבעיה שעם עצמי אני תמיד חוקרת את כל הרבדים הנסתרים שבי,מדי פעם משתפת באחרים ומדי פעם שומרת לעצמי,זה נראה הגיוני?