אני נקראת מוחצנת או מופנמת?

ואו אני כמוך ואני גם רוצה לדעת אז..

את בשלב הזה של גיל ההתבגרות שמחפשים מי אתה יעני?
ואת מוחצנת.

גם וגם!!

את באמצע - לא מוחצת ולא מופנמת ...

מבינה אותך מאוד, נראה לי קצת מכל אחד תלוי בסיטואציה

בעיניי לא זה ולא זה.
מופנמת את ממש לא וגם מוחצנת לא הכי את נראת לי אחת שלא אוהבת עומס של אנשים על הראש ומעדיפה פשוט קצת חברים אמיתיים במקום אלף מזויפים

שואל השאלה:
טינקרבל - מצחיק שמישהי בת 14 אומרת לי את זה.
ואני בת 20, בכל מקרה.

בעיקרון את מוחצנת.

גם אני ככה!! אבאלה

זה עניין של סקאלה.
אני לא אגיד כל האנשים, כי מי אני להגדיר כל אדם שהיה ויהיה אי פעם,
אבל כמעט כל האנשים אינם נמצאים בקיצוניות מוחלטת אחת או אחרת.

בעיקר מוחצנת אבל לא לגמרי

כשאת רוצה "להטען מחדש" את מבלה עם אנשים אחרים, או לבד עם עצמך? מה ממלא אותך באנרגיה?

כי זה בעצם מה שמבדיל, לא משנה כמה קולנית את, מספר החברים או אם יש לך פחד קהל.

התכונות האלו מאפיינות אותך?-

לצאת עם חבורה של הרבה אנשים מרגיש כאילו שואב אנרגייה?
את נהנת להיות לבד אחרי יום לימודים אחר הצהריים?
יש לך קבוצה קטנה של חברים קרובים?
אנשים הרבה פעמים מתארים אותך כשקטה ושקשה לנסות ולהכיר אותך?
יותר מידי גירויים גורמים לך להיות חסרת דעת ולא מפוקסת?
יש לך מודעות עצמית גבוהה?
את אוהבת ללמוד דרך צפייה מאשר ישר לקפוץ וללמוד על הדרך?
את נמשכת לעבודות שנותנות לך עצמאות?

אם כן לחלק ממה שכתבתי אז את סוג של אינטרוברטית(מופנמת),את אוהבת להיות לבד ואי אפשר לשנות את זה.

מופנמים לא חייבים להיות ביישנים בשקט, יש כאלו שהם סופר חברותיים, מאוד פופולאריים ומשתתפים בכיתה, אבל אחרי הצהריים רוצים קצת שקט לבד.

שואל השאלה:
אני לא מסוגלת להיות לבד בכלל אבל גם לא מסוגלת להיות עם מלא אנשים, אני אוהבת להיות עם מעט אנשים שקרובים אליי.

קוראים לזה ambivert.
זה שילוב של מוחצנות ומופנמות

שואל השאלה:
נע אין לי בכלל ביטחון עצמי^ ולא אכפת לי שאין לי הרבה חברים, הפוך אני בעצמי לא רוצה, זה עול בשבילי.
ומעניין לשמוע מה שאמרתם, תודה על התשובות:)

את די כמוני , זה יותר מופנמת

מופנם זה לא אדם שתקן , מופנם זה אדם שצריך חברה בכמות נמוכה ממוחצן . וכמו כן הרבה מהמופנמים פחות מתחברים למסיבות , הרבה אנשים ומועדנים

זה סוג של מופנמת שרוצה לשדר מוחצנות,גם אני כזו.

מצד אחד את מוחצנת- כי את נוכחת ומדברת ושומעים אותך המון, ומצד שני את מופנמת- כי את לא באמת חושפת את האני האמיתי שלך, קשה לך להקשר ולהתחבר לאנשים ואת מעדיפה להיות עם עצמך.

200 שקל חשבת על זה במקלחת ,אה וזה נורמטיבי לחלוטין אם הזמן את תביני עצמך!!

נראה לי שאת חצי חצי, זה תלוי

אני חושבת שזה מיותר כל ההגדרות האלו באמת. מה זה משנה מוחצנת או מופנמת
את מי שאת

שואל השאלה:
צודקת^ זה לא חשוב, פשוט קרה לי כמה פעמים שאנשים שלא מכירים אותי שאלו אותי אם אני מוחצנת או מופנמת, ולא ידעתי מה לענת.

מבינה את זה, האמת שגם לי קשה לדעת אם אני מוחצנת או מופנמת, אני משתנה לפעמים . בבית אני קצת מוחצנת ומופנמת ביחד אבל בעבודה אני די יותר מופנמת . אני מניחה שאי אפשר לדעת וזה לפי הרגשה או סביבה כנרה

מוחצן, מופנם, סוג מבנה גוף, סוג אישיות
לבני אדם אין דבר כזה הגדרה שמבטאת אותם ב100 אחוז, כולנו תערובת של 1001 דברים. בן אדם יכול להיות מופנם ומוחצן, מופנם ומוחצן, מופנם שמתנהג כמוחצן בסיטואציות מסוימות וכן הלאה.. את לא צריכה להגדיר את עצמך. פשוט תפתחי מודעות עצמית ותקבלי את עצמך כמו שאת . מניסיון, לא לכל דבר יש הגדרה והחיפוש אחר תשובה חד משמעית מתיש.

לא חושבת שהכל שחור ולבן. את יכולה להיות איפשהו באמצע, לא חייב להדביק הגדרות. אני כמוך במובנים מסוימים, אותי כנראה שמעו הכי הרבה בכיתה אבל זה כי תמיד השתתפתי והלימודים היו מאוד חשובים לי, היה לי בילדותי פחד במה אבל הלכתי לחוג תיאטרון וזה ירד מאוד מאז. השתתפתי בכמה הצגות מול קהל גדול אבל זה דווקא פחות הלחיץ אותי מאשר להעביר הרצאה מול הכיתה, כי בהצגות קשה לראות את הקהל עם האורות או שהוא נראה גוש כזה, ומול הכיתה רואים את הפרצופים של כל אחד, ואנשים שמכירים. אבל אני יכולה להעביר הרצאות, פשוט אני לא ממש אסרטיבית וכריזמטית אז זה לא הולך הכי טוב.

אני גם בסדר עם להיות לבד, מעדיפה קבוצות קטנות, ולא למשוך תשומת לב לעצמי במצבים חברתיים. אני מגדירה את עצמי כמופנמת וביישנית למרות שלפעמים אני בכלל לא נראית. לא חושבת שכזה משנה להגדיר את עצמך משהו.

אני חושבת שיש הבדל בין להיות מחוצנת לבין מישהי עם ביטחון עצמי פשוט, שאת בטוחה בעצמך ולא מתביישת להגיד מה שאת חושבת