11 תשובות
לא מוזר
אכן מוזר
לא מוזר
כל אחד יכול לפרש את זה איך שהוא מאמין כמו שלא כולם מקשבים לרבנים
כל אחד יכול לפרש את זה איך שהוא מאמין כמו שלא כולם מקשבים לרבנים
אנונימי
לא זה לא מוזר, אל תיכנסו לאנשים לצלחת.
זה תלוי מאיזו בחינה לא אכפת לך
מבחינה של טעם זה יכול להיות הגיוני
מבחינת כשרות פחות הגיוני
אנחנו לא נכנסים לה לצלחת, היא שאלה ואנחנו עונים
מבחינה של טעם זה יכול להיות הגיוני
מבחינת כשרות פחות הגיוני
אנחנו לא נכנסים לה לצלחת, היא שאלה ואנחנו עונים
שואל השאלה:
^למה לא הגיוני? פעם לא ידעו להבדיל בין בקר לעוף אבל היום יודעים להבדיל..
^למה לא הגיוני? פעם לא ידעו להבדיל בין בקר לעוף אבל היום יודעים להבדיל..
אנונימית
חובה לשמוע לדברי חכמים, שאסרו את העוף בחלב. הזגרה שלהם לא יכולה להתבטל בגל ביטול הטעם. מה גם, שגם היום לא הרבה אנשים בדילים בין עוף לבהמה.
"הואיל ויש לבית דין לגזור ולאסור דבר המותר, ויעמוד איסורו לדורות, וכן יש להן להתיר איסורי תורה, לפי שעה--מה הוא זה שהזהירה תורה "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג, א): שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע מהן, ולקבוע הדבר לעולם שהוא מן התורה, בין בתורה שבכתב, בין בתורה שבעל פה.
כיצד? הרי כתוב בתורה "לא תבשל גדי, בחלב אימו" (שמות כג ,יט; שמות לד, כו; דברים יד, כא). ומפי השמועה למדו שזה הכתוב אסר לבשל ולאכול בשר בחלב--בין בשר בהמה, בין בשר חיה; אבל בשר עוף, מותר בחלב מן התורה.
אם יבוא בית דין ויתיר בשר חיה בחלב, הרי זה גורע; ואם יאסור בשר העוף, ויאמר שהוא בכלל הגדי, והוא אסור מן התורה--הרי זה מוסיף.
אבל אם אמר בשר העוף מותר מן התורה, ואנו נאסור אותו, ונודיע לעם שהוא גזירה: שלא יבוא מן הדבר חורבה, ויאמרו בשר העוף מותר מפני שלא נתפרש בתורה, כך החיה מותרת שהרי לא נתפרשה; ויבוא אחר לומר אף בשר בהמה מותר, חוץ מן העז; ויבוא אחר לומר אף בשר העז מותר בחלב הפרה או הכבשה, שלא נאמר אלא "אימו" (שמות כג, יט; שמות לד, כו; דברים יד, כא) שהיא מינו; ויבוא אחר לומר אף בחלב העז שאינה אימו מותר, שלא נאמר אלא "אימו". לפיכך נאסור כל בשר בחלב, ואפילו בשר עוף. אין זה מוסיף, אלא עושה סייג לתורה. וכן כל כיוצא בזה" (משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ב, הלכה ט).
"הואיל ויש לבית דין לגזור ולאסור דבר המותר, ויעמוד איסורו לדורות, וכן יש להן להתיר איסורי תורה, לפי שעה--מה הוא זה שהזהירה תורה "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג, א): שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע מהן, ולקבוע הדבר לעולם שהוא מן התורה, בין בתורה שבכתב, בין בתורה שבעל פה.
כיצד? הרי כתוב בתורה "לא תבשל גדי, בחלב אימו" (שמות כג ,יט; שמות לד, כו; דברים יד, כא). ומפי השמועה למדו שזה הכתוב אסר לבשל ולאכול בשר בחלב--בין בשר בהמה, בין בשר חיה; אבל בשר עוף, מותר בחלב מן התורה.
אם יבוא בית דין ויתיר בשר חיה בחלב, הרי זה גורע; ואם יאסור בשר העוף, ויאמר שהוא בכלל הגדי, והוא אסור מן התורה--הרי זה מוסיף.
אבל אם אמר בשר העוף מותר מן התורה, ואנו נאסור אותו, ונודיע לעם שהוא גזירה: שלא יבוא מן הדבר חורבה, ויאמרו בשר העוף מותר מפני שלא נתפרש בתורה, כך החיה מותרת שהרי לא נתפרשה; ויבוא אחר לומר אף בשר בהמה מותר, חוץ מן העז; ויבוא אחר לומר אף בשר העז מותר בחלב הפרה או הכבשה, שלא נאמר אלא "אימו" (שמות כג, יט; שמות לד, כו; דברים יד, כא) שהיא מינו; ויבוא אחר לומר אף בחלב העז שאינה אימו מותר, שלא נאמר אלא "אימו". לפיכך נאסור כל בשר בחלב, ואפילו בשר עוף. אין זה מוסיף, אלא עושה סייג לתורה. וכן כל כיוצא בזה" (משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ב, הלכה ט).
אנונימי, זה גם בשבילך. לא כל אחד יפרש את התורה איך שהוא רוצה, שזה חורבן הדת. בשביל זה הקב"ה מסר את התורה לחכמים:
"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ. וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה. לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז, ח-יא).
רמב"ן
"ימין ושמאל" - "אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין" - לשון רש"י. וענינו אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך, כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך - תעשה כמצותם, ואל תאמר "איך אוכל החלב הגמור הזה, או אהרוג האיש הנקי הזה?", אבל תאמר "כך צוה אותי האדון המצוה על המצות, שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר, ועל משמעות דעתם נתן לי התורה, אפילו יטעו וזה כענין רבי יהושע עם ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה) ". והצורך במצוה הזאת גדול מאד, כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים והנה ירבו המחלוקות ,ותעשה התורה כמה תורות, וחתך לנו הכתוב הדין שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה: בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא, או כוונתה כי על הדעת שלהם הוא נותן (ס"א לנו) להם התורה ,אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו, ולא יעזוב את חסידיו. .לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול ולשון ספרי (שופטים קנד)" אפילו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין -שמע להם" (רמב"ן על דברים יז, יא)
"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ. וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה. לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז, ח-יא).
רמב"ן
"ימין ושמאל" - "אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין" - לשון רש"י. וענינו אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך, כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך - תעשה כמצותם, ואל תאמר "איך אוכל החלב הגמור הזה, או אהרוג האיש הנקי הזה?", אבל תאמר "כך צוה אותי האדון המצוה על המצות, שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו במקום אשר יבחר, ועל משמעות דעתם נתן לי התורה, אפילו יטעו וזה כענין רבי יהושע עם ר"ג ביום הכיפורים שחל להיות בחשבונו (ר"ה כה) ". והצורך במצוה הזאת גדול מאד, כי התורה נתנה לנו בכתב, וידוע הוא שלא ישתוו הדעות בכל הדברים הנולדים והנה ירבו המחלוקות ,ותעשה התורה כמה תורות, וחתך לנו הכתוב הדין שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה: בין שקבלו פירושו עד מפי עד ומשה מפי הגבורה, או שיאמרו כן לפי משמעות המקרא, או כוונתה כי על הדעת שלהם הוא נותן (ס"א לנו) להם התורה ,אפילו יהיה בעיניך כמחליף הימין בשמאל, וכל שכן שיש לך לחשוב שהם אומרים על ימין שהוא ימין, כי רוח השם על משרתי מקדשו, ולא יעזוב את חסידיו. .לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול ולשון ספרי (שופטים קנד)" אפילו מראין בעיניך על הימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין -שמע להם" (רמב"ן על דברים יז, יא)
אתה רואה את זה כחורבן הדת
כל אחד יחליט במה הוא מאמין ובמה הוא לא
זו זכותו של כל אחד במדינה דמוקרטית להאמין במה שהוא רוצה וכך גם לפרש את הכתוב איך שהוא רוצה כל עוד זה לא אומר שהוא יחליט לאחרים מה נכון להם ומה לא
כל אחד יחליט במה הוא מאמין ובמה הוא לא
זו זכותו של כל אחד במדינה דמוקרטית להאמין במה שהוא רוצה וכך גם לפרש את הכתוב איך שהוא רוצה כל עוד זה לא אומר שהוא יחליט לאחרים מה נכון להם ומה לא
אנונימי
אנונימי, הכל בסדר?
אין זכות לאנשים מן השורה לפרש את הכתוב עפי דעתם. הבאתי את דברי הרמב"ן על התורה (דברים יז, יא) שמסביר מדוע חשוב שכולם ישמעו לבית הדין הגדול מן המקום אשר בחר ה'.
אני כבר לא מדבר על י"ג עיקרי האמונה שכל יהודי חייב להאמין בהם.
זה לא קשור לדעתי האישית, זה קשור לרצון ה'.
מה קשור דמינה דמורקטית? הדמוקרטיה קובעת לנו מה מותר ומה אוסר, או ה' מחליט לנו מה מותר ומה אסור? רוצה לחלוק על ה'?!
אין זכות לאנשים מן השורה לפרש את הכתוב עפי דעתם. הבאתי את דברי הרמב"ן על התורה (דברים יז, יא) שמסביר מדוע חשוב שכולם ישמעו לבית הדין הגדול מן המקום אשר בחר ה'.
אני כבר לא מדבר על י"ג עיקרי האמונה שכל יהודי חייב להאמין בהם.
זה לא קשור לדעתי האישית, זה קשור לרצון ה'.
מה קשור דמינה דמורקטית? הדמוקרטיה קובעת לנו מה מותר ומה אוסר, או ה' מחליט לנו מה מותר ומה אסור? רוצה לחלוק על ה'?!
החכמים אסרו.
^ מה שאמר תוצאה.
^ מה שאמר תוצאה.