מה דעתכם על קטע שכתבתי לבן זוג שלי?

אני רוצה לכתוב לך חיבור קצר
חיבור קצר על למה אני אוהבת אותך
לפני שנה וקצת הכרתי בן אדם שבור. לא בן אדם שלם, אלא חלקים נפרדים שביחד , איכשהו, הרכיבו אותך. היית צריך מישהו שיעזור לך לאסוף את השברים , יוכיח לך שאתה יכול לחזור להיות מי שאתה. הגאון , הרומנטיקן , האביר על הסוס הלבן.
אני נכנסתי לך לחיים כדי להוכיח לך שאתה מסוגל. הייתי חייבת להוכיח לך שאתה יכול להשיג כל מה שתרצה.
ביחד, לאט לאט גיליתי אותך למרות אלפי השברים מהם היית עשוי. אספתי אותם ביחד איתך וגיליתי אוצר קבור בפנים, מלא באהבה שמחכה להתפרץ , אדם שרק רוצה לאהוב ולהיות נאהב אך הים השחור בו כמעט טבע למוות מנע ממנו את זה.
ככל שעבר הזמן תיקנתי איתך ביחד עוד ועוד חלקים שבורים שלך, עזרתי לך להשלים את הפאזל שנקרא אתה
ולמרות שהיה לי תפקיד כה חשוב, אסור לשכוח את מה שאתה עשית גם.
טבעת בים השחור, צרחת ורצית למות
ראית אור שמנסה לחדור אליך ולמרות שהיה לך כל כך קשה נתת לו להכנס , לגרור אותך לאט לאט אל השפיות, אל השקט הנפשי , אל הסיפוק , אל האהבה,
אל זרועותיי, גיבור שלי.
ועכשיו, בנימה אישית..
אני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר בעולם, אתה יצור יפה ומדהים וחזק ואתה מסוגל לעשות כל מה שתרצה , אני מסתכלת עליך וחושבת..:
"אני גאה להיות ארוסתך"