10 תשובות
מסורת (?)
לא יודעת..
לא יודעת..
זה הדת.. זה המסורת שלה וצריך לכבד אותה..
אני לא יודעת כלכך למה ..
אני לא יודעת כלכך למה ..
שואל השאלה:
למה במסורת שמים...
למה במסורת שמים...
אנונימי
כדי תהיה לנו יראת שמים.
"אסור לילך בקומה זקופה, ולא ילך ארבע אמות בגילוי הראש (מפני כבוד השכינה)" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ב, סעיף ו).
משנה ברורה
(ט) בקומה זקופה שדוחק רגלי השכינה כביכול. על כן כתבו האחרונים דאסור אפילו פחות מארבע אמות. ופשוט דאפילו עומד במקומו ואינו הולך כלל.
(י) ולא ילך אפילו בבית שיש בו תקרה. וכל שכן תחת אוויר השמים, דיש ליזהר לכולי עלמא.
(יא) ארבע אמות ומידת חסידות אפילו פחות מארבע אמות, ואפילו בעת השינה בלילה. ויש שמצדדין לומר דאפילו ארבע אמות אינו אסור מדינא, רק להצנועין במעשיהן. אבל כבר כתב הט"ז לקמן בסימן ח', דבזמנינו איסור גמור מדינא להיות בגילוי הראש, ואפילו יושב בביתו, עיין שם הטעם. וכן כתב בתשובת מהר"י ברונא. וכתב המגן אברהם, דאפילו קטנים נכון להרגילם בכיסוי הראש, כי היכי דליהוי להו אימתא דשמיא, כדאיתא (בשבת קנו ב): כסי ראשך כי היכי דליהוי עלך אימתא דשמיא. ודע עוד, דלעניין גילוי הראש די בכיסוי היד על הראש, והוא הדין אם מפלה ראשו שרי בגילוי הראש. ועיין בפרי מגדים שכתב דלילך ארבע אמות תחת אוויר השמים לא מהני בזה כיסוי הראש ביד.
(יב) בגילוי הראש וכל שכן שאסור לברך, והוא הדין ללמוד, בגילוי הראש. ולא מהני בזה כיסוי היד, דיד וראש חד גופא אינון, ואין הגוף יכול לכסות את עצמו. ויש מקילין בזה בשעת הדחק, כגון בלילה שרוצה לשתות ואין לו כובע בראשו, דדי במה שמכסה ראשו בידו. אבל יותר טוב לנהוג כמו שהעולם נוהגין, שממשיך הבית יד של הבגד על היד ומכסה בו ראשו, דאז הוי שפיר כיסוי לכולי עלמא. וכתב הפרי מגדים, דיש ליזהר בשעת הנחת תפילין של ראש, שלא יברך הברכה בראש מגולה. ופרו"ק משערות (פאה נוכרית), אף אותן שתפורין בבגד מתחתיו, יש לאסור מפני מראית העין, שיאמרו ששערות הן. ויש מקילין.
"אסור לילך בקומה זקופה, ולא ילך ארבע אמות בגילוי הראש (מפני כבוד השכינה)" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ב, סעיף ו).
משנה ברורה
(ט) בקומה זקופה שדוחק רגלי השכינה כביכול. על כן כתבו האחרונים דאסור אפילו פחות מארבע אמות. ופשוט דאפילו עומד במקומו ואינו הולך כלל.
(י) ולא ילך אפילו בבית שיש בו תקרה. וכל שכן תחת אוויר השמים, דיש ליזהר לכולי עלמא.
(יא) ארבע אמות ומידת חסידות אפילו פחות מארבע אמות, ואפילו בעת השינה בלילה. ויש שמצדדין לומר דאפילו ארבע אמות אינו אסור מדינא, רק להצנועין במעשיהן. אבל כבר כתב הט"ז לקמן בסימן ח', דבזמנינו איסור גמור מדינא להיות בגילוי הראש, ואפילו יושב בביתו, עיין שם הטעם. וכן כתב בתשובת מהר"י ברונא. וכתב המגן אברהם, דאפילו קטנים נכון להרגילם בכיסוי הראש, כי היכי דליהוי להו אימתא דשמיא, כדאיתא (בשבת קנו ב): כסי ראשך כי היכי דליהוי עלך אימתא דשמיא. ודע עוד, דלעניין גילוי הראש די בכיסוי היד על הראש, והוא הדין אם מפלה ראשו שרי בגילוי הראש. ועיין בפרי מגדים שכתב דלילך ארבע אמות תחת אוויר השמים לא מהני בזה כיסוי הראש ביד.
(יב) בגילוי הראש וכל שכן שאסור לברך, והוא הדין ללמוד, בגילוי הראש. ולא מהני בזה כיסוי היד, דיד וראש חד גופא אינון, ואין הגוף יכול לכסות את עצמו. ויש מקילין בזה בשעת הדחק, כגון בלילה שרוצה לשתות ואין לו כובע בראשו, דדי במה שמכסה ראשו בידו. אבל יותר טוב לנהוג כמו שהעולם נוהגין, שממשיך הבית יד של הבגד על היד ומכסה בו ראשו, דאז הוי שפיר כיסוי לכולי עלמא. וכתב הפרי מגדים, דיש ליזהר בשעת הנחת תפילין של ראש, שלא יברך הברכה בראש מגולה. ופרו"ק משערות (פאה נוכרית), אף אותן שתפורין בבגד מתחתיו, יש לאסור מפני מראית העין, שיאמרו ששערות הן. ויש מקילין.
הכיפה היא סמל ליראת-שמים, ומזכירה לאדם את הנוכחות של אלוקים מעל האדם. אגב, משהו מעניין: ביידיש אקוראים לה "יַארמוּלְקֶע" , שזה בעצם "יֲרֵא מַלְכָּא" ירא מהמלך, מהשם...
למעשה, מעמדה ההלכתי של הכיפה השתנה בהיסטוריה. בימי קדם הייתה חובה לחבוש כיפה רק כאשר היו מזכירים שם-שמים בברכות או תפילות וכדומה, אז היו מכבדים את שם השם שמוציאים מהפה ומכסים את הראש. אולם בשאר היום היה זה מנהג נפוץ אך לא מחייב.
רק ה"חסידים", אלו שביקשו להדר ולהחמיר, הקפידו שלא לשהות בלי כיסוי ראש במשך כל היום, גם כאשר הדבר עלה להם בחוסר נוחות. התלמוד1 מספר על אמורא מפורסם2 שהעיד על עצמו כי מעולם, גם בימים חמים ביותר, לא פסע אפילו ארבע-אמות (כשני מטר) בלי כיפה! ואמו של אמורא אחר3 חינכה אותו עוד מילדות שלא יסיר כלל את הכיפה מעל ראשו ועל ידי כך יזכור את ה' ולא יכשל בעברות.
בשלב שני, התחזק המנהג של חבישת הכיפה במשך כל היום, עד שהדבר הפך להיות מנהג נפוץ ומקובל בקרב כל עם ישראל, עד שהשהיה בגילוי ראש הפכה לדבר שנוגד את כללי הצניעות המקובלים.
בדורות המאוחרים יותר נעשתה הכיפה לסממן המובהק ביותר של הזהות היהודית ובכל העולם יודעים כי מי שחובש כיפה לראשו הינו יהודי, כך שהליכה ללא כיפה עלולה לזהות אותנו חלילה עם אומות העולם.
זה מה שהבנתי ובתכלס תקרא את השורה הראשונה וזה יענה לך
מה שהבנתי שזה בשביל לזכור שאלוקים תמיד מעלינו והוא תמיד שם נוכח (לבנים כמובן)
למעשה, מעמדה ההלכתי של הכיפה השתנה בהיסטוריה. בימי קדם הייתה חובה לחבוש כיפה רק כאשר היו מזכירים שם-שמים בברכות או תפילות וכדומה, אז היו מכבדים את שם השם שמוציאים מהפה ומכסים את הראש. אולם בשאר היום היה זה מנהג נפוץ אך לא מחייב.
רק ה"חסידים", אלו שביקשו להדר ולהחמיר, הקפידו שלא לשהות בלי כיסוי ראש במשך כל היום, גם כאשר הדבר עלה להם בחוסר נוחות. התלמוד1 מספר על אמורא מפורסם2 שהעיד על עצמו כי מעולם, גם בימים חמים ביותר, לא פסע אפילו ארבע-אמות (כשני מטר) בלי כיפה! ואמו של אמורא אחר3 חינכה אותו עוד מילדות שלא יסיר כלל את הכיפה מעל ראשו ועל ידי כך יזכור את ה' ולא יכשל בעברות.
בשלב שני, התחזק המנהג של חבישת הכיפה במשך כל היום, עד שהדבר הפך להיות מנהג נפוץ ומקובל בקרב כל עם ישראל, עד שהשהיה בגילוי ראש הפכה לדבר שנוגד את כללי הצניעות המקובלים.
בדורות המאוחרים יותר נעשתה הכיפה לסממן המובהק ביותר של הזהות היהודית ובכל העולם יודעים כי מי שחובש כיפה לראשו הינו יהודי, כך שהליכה ללא כיפה עלולה לזהות אותנו חלילה עם אומות העולם.
זה מה שהבנתי ובתכלס תקרא את השורה הראשונה וזה יענה לך
מה שהבנתי שזה בשביל לזכור שאלוקים תמיד מעלינו והוא תמיד שם נוכח (לבנים כמובן)
אנונימית
אסור ללכת גלויי ראש כלומר אסור ללכת בלי כיפה
הסבירו לך פה ההרחבה ממש, אסביר לך בקצרה: זה מסמל יראת שמיים ובנוסף זה מסמל שהאדם יודע שיש מישהו מעליו (ה'). עוד סיבה היא שהכיפה סוג של משייכת האדם לקבוצה מסוימת (למשל כיפה שחורה בדרך כלל חרדי, סרוגה בדרך כלל לאומי וכו', מה שמשותף בין כולם זה שכולם מאמינים) ולפעמים זה יכול להרתיע אנשים מלעשות פעולה מסוימת.
הרמב"ם (מורה. נבוכים ג,נב). מסביר. שזה סמל ליראה ממציאות השכינה
מסורת, אמונה
לפי מה שאני יודעת זה כיאלו בגלל אלוקים שנמצא מאלינו כיאלו הכיפה מפרידה בינו לבין האדם משהו כזה
עכשיו הסתקרנתי אז אני אלך לבדוק
עכשיו הסתקרנתי אז אני אלך לבדוק
אנונימית
באותו הנושא: