אנשים,תענו בכנות! אבל בכנות!

אני לא ממש מתייחסת לאנשים שהולכים לידי ברחוב.

וואלה מנסה לא להסתכל על אף אחד ברחוב,
אבל אם אני כבר מסתכלת אז כי נדמה לי שאני מכירה את אותו הבנאדם.

אני לא עושה את זה סליחה שאני לא יכולה לעזור לך

לרוב המבט שלי נתקע, או שראיתי בן אדם/ בת אדם יפה

נראים טוב בעיניי

אני משתדלת לא לעשות את זה.
אני מניחה שיש ארבע אפשרויות כלליות.. או שהוא מוצא חן בעיניי, או שמשהו בו נראה מוזר,
או שאני חושבת שאני מכירה אותו, או שאני סתם בוהה באופן כללי ולא שמה לב.

מבט מוזר- הוא נראה מוזר,לובש משהו מוזר.

מסתכלת הרבה זמן- הוא חתיך,או שמנסה לברר אם הוא חתיך, (לרוב אצלי זה רק אצל בנים ככה).

או שלפעמים אני באמת סתם בוהה.

הדבר הראשון שאי מסתכל עליו זה העיניים. העיניים יכולות להגיד הרבה. אני לא מתכוון אם הבן אדם חרא או שהוא בן טוב, לא יודע איך להסביר את זה. וכן, אני חושב לעצמי איזו יפה היא. הרי היא מושכת תשומת לב עם היופי שלה. לא מעבר. אני לא ישר מנסה להתחיל איתה או חושב איפה אנחנו יכולים לעשות את זה, כי זה בכלל מגעיל אותי להסתכל על מישהי ועל הגוף שלה ולישוב ישר את הדבר הזה.