זה נורמלי שאתאיסטים דורשים מהמאמינים לשפוט את המקרה מנקודת מבט שלהם (שאינה אמורה לבוא בחשבון)?

לא הבנתי כלום אבל אני יודעת שזה לא כולם

שואל השאלה:
האם תגידי למאמין שיש מישהו או משהו "יותר חשוב" מבורא עולם, בטענה שהיא חצופה שבורא עולם (חס וחלילה הלגדי לעיו דבר כזה) הוא "כלום" (מי שברא את הכל הכולם)? את תצפי ממאמין שיתייחס ברצינות לי שיאמר לו דבר כזה?

שואל השאלה:
.deshaun dupree holton, זה לא חכמה לכתוב "כן". השאלה היא למה...

שואל השאלה:
אם אני מדוע לאמת (בורא עולם קיים) - זה לא אומר שאני לא אובייקטיבי. מי שיש לו בעיה עם העובדה זאת - בעיה שלו. למה שאני אתנהג ושופוט לפי הכפירה ולא על פי האמונה שידועה לנו והשכל מחייב אותה?

למה שהם לא יקחו בחשבון שבורא עולם קיים?

אני אישית, אגיד שכן כי יש את ההורים שלך
וכן, זה מובן שזה מי שברא אותך
אבל גם שהאמנתי, המשפחה שלי הייתה יותר חשובה מאלוהים.
כי מן הסתם זה דבר פיזי שאפשר באמת לאהוב לדבר וכולי
אני כן אגיד שזה דיי לא הגיוני, אבל סבבה
כל איש באמנותו יחייה
-אבל אני לא חושבת שזה קשור לאמונה, זה קשור לבן אדם
המון אנשים מאמינים יגידו שהמשפחה שלהם הכי חשובה וכולי
ולא תמיד אלוהים הוא הדבר הכי חשוב שלהם.

להיות אובייקטיבי זה לפעול לפי השכל ולא לפי האמונה וכולי.

לפי ההגיון הבריא.

שואל השאלה:
-kermit, אז האמונה שלך (מתי שהאמנת) היא לא מובנת.

ברור ההמלך יותר חשוב מהעבד (וכל אדם ביחוב לבורא עולם הוא עבד).

אבל אביא לך רש"י מפורש והסוף הלכה מהרמב"ם.

"אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט, ג).

רש"י:
"ואת שבתותי תשמרו" - סמך שמירת שבת למורא אב - לומר אע"פ שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך "חלל את השבת" - אל תשמע לו, וכן בשאר כל המצות

"אני ה' אלהיכם" - (יבמות ה) אתה ואביך חייבים בכבודי לפיכך לא תשמע לו לבטל את דברי

הלכה מהרמב"ם:
"המבטל גזירת המלך, בשביל שנתעסק במצוות, אפילו במצוה קלה--הרי זה פטור: דברי הרב ודברי העבד, דברי הרב קודמין. ואין צריך לומר, אם גזר המלך לבטל מצוה, שאין שומעין לו" (משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ג, הלכה ט).

את אומרת שזה ובן שההורים (שהם רק שותים של הקב"ה ולא ננתונ לי הכל, כבמואר בנידה לא ע"א) בראו אותי, אבל זה שבורא עול םברא אותי וגם אותם -לא. מעניין...

שואל השאלה:
"המון אנשים מאמינים יגידו שהמשפחה שלהם הכי חשובה וכולי
ולא תמיד אלוקים הוא הדבר הכי חשוב עליהם."

-אז הם לא מאמינים אמיתיים... לא פועלים על פי דעת תורה. למה לקחת דוגמא מאנשים כאלה?

שואל השאלה:
-kermit, למה את עושה ניוגד בין השכל לבין האמונה, כאילו האמונה בבורא עולם מנוגדת לשכל ולא שהשכל עצמו דורש אותה? כאילו שיש פה איזה אמונה "דימיונית"...

שואל השאלה:
.deshaun dupree holton, מה להיות אובייקטיבי בשבילך?
לפעול על פי דעה כוזבת שאתה יודע שהיא כוזבת?
או להתנצל על כך שאתה פועל על פי דעה אמיתית?

אני לא באמת הבנתי אבל תראה, האמונה של היום היא לגמרי לא כמו התורה, אם אתה רוצה שזה מה שיהיה תעזוב את מכשירי החשמל שלך.

יש אמונה ויש שכל.
אמונה זה משהו שתלוי עם תקווה, זה לא בהכרח נכון.
שכל, זה פשוט חוכמה
כגון המדע וכולי
אני לא אומרת שמאמינים הם טיפשים
הם פשוט לא פתוחים ליותר אפשרויות של העולם כיום

וזה נטו זלזול לקרוא לבן אדם עבד, זה נטו זלזול להגיד לבן אדם שהוא לא מאמין אמיתי

שואל השאלה:
-kermit, אין קשר בין אמונה בתורה (שאינה אמרוה להשתנות עם הזמן) ללעזוב מכשירי חשמל.

זה פשוט שכל התורה עושה דברים שנורא לא מקובלים מהסיבה הפשוטה, שההגיון הבריא מונעת אותם.
וזה מצויין כי יש דברים נוראים בתנך ובכנות אני כל כך לא תומכת בזה

אני מכירה המון אנשים מאמינים, אני לגמרי מכבדת אותם
והם בחרו בלהאמין באלוהים מהסיבה שהם רואים וחושבים שהוא קיים
אבל לא נותנים חשיבות גדולה לתנך מהסיבה שיש דברים שלא בריאים לשום בן אדם חי.

אני תומכת באמירה של כל איש באמנותו יחייה, זכותך לחשוב שאלוהים הוא הכי חשוב
אבל אלו החיים שלך
אני בחרתי לעצמי חיים אחרים, אמונה אחרת
וזאת זכותי
אין לי בעיה עם מאמינים
יש לי בעיה עם המון דברים שכתובים בתנך מהסיבה שזה פשוט כמו דיקטטוריה.

שואל השאלה:
"אמונה זה משהו שתלוי עם תקווה, זה לא בהכרח נכון."
אז את לא יודעת מה זה אמונה יהודית. לא מאמינים בשביל התקוה. מאמינים בגלל זשזה אמת ויש ביסוס לוגי לאותה אמונה. "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת; אֵין עוֹד" (דברים ד, לט).

"וזה נטו זלזול לקרוא לבן אדם עבד,"
- אם (למרות שזה לא "אם", כי זה פשוט עובדה) ה' ברא אותנו - פשוט שאנחנו אמרוים להיות עבדיו. הוא בעצמו קרא לנו ככה: " כִּי עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כה, מב), "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, עֲבָדִים--עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כה, נה).

זה ברור לך מה אמור להיות היחס בין בורא לבין הנבראים?

"זה נטו זלזול להגיד לבן אדם שהוא לא מאמין אמיתי"
זה מה יש ואין איסור (על פי הלכה) לזל בנאשים כאלה, זה אפילו מצוה (עיני בספר "חפץ חיים" הלכות לשון הרע, כלל ח, סעיף ה).
"השמים מספרים כבוד אל...אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם" (תהלים י"ט).

דבר גדול השמיענו בזה. כי לכאורה תמוה: אם השמים מספרים, והרקיע מגיד, והימים ידברו, והלילות יחוו דעת, איך אפשר שיהיו בני אדם שלא ישמעו ולא ידעו? אם כל הבריאה כולה אומרת שירה לפניו איך אפשר שיהיו מחוסרי אמונה שיאמרו שאינם שומעים כלום? אמנם מעולם לא היה מי שהוא אפיקורוס באמת. כל מי שפקר ידע בפנים קרב לבו שמתעלם הוא מן האמת, ומה שטוען שאינו רואה ואינו שומע היינו שאינו רוצה לראות ואינו רוצה לשמוע.

ועיין מה שכתה הגר"ח מוואלאזין בנפש החיים שער א' בהג"ה ע"פ "פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו" (ישעיהו ו') דהיינו שהרשע מתיירא מלראות ומלשמוע ומלהבין, כי אם כה יעשה הלא ישוב ויתרפא, ובזה אינו רוצה בשום אופן." (מכתב מאליהו, כרך א, עמ' 173-174)

שימי לב למילים "ידע בפנים קרב לבו שמתעלם הוא מן האמת"

בקישור המצורף תוכל לראות את זה באופן יותר מלא.

שואל השאלה:
את אומרת לא לזלל בנבראים (באלה שכופרים בבוראם), אבל את בעצמך בתשבות שלך מזלזלת בתורה של בורא עולם, אורמת (לא ילנו) ששי בה דברים שהם "לא בריאים", (כאילו בורא עולם לא יודע מה שהוא נותן לנו). אז איפה היושר?

אמרתי לך, תאמין במה שאתה רוצה
תאמין שאלוהים הוא הכי חשוב
אני בחרתי דרך אחרת של חיים- אני לא מאמינה בזה
ואני חושבת שזה שגוי לחשוב ככה
זה שאתה שולח מלא דברים שאנשים כלשהם אמרו לא באמת מחזקים את הטענה שלך
זה לא עובדות באמת
זה לא משהו שמבוסס על הוכחות מוחשיות.
יש דברים נוראים בתנך, כגון שאלמנה צריכה להתחתן עם האח של בעלה שמת.
ואי אפשר להכחיש את זה, יש עוד הגיון בריא בעולם הזה.
אני לא מזלזלת באלוהים, סבבה מי שמאמין שהוא קיים, אני לא אזלזל באמונה שלו.
אבל אני כן אזלזל בדברים שמזיקים לאדם- כי הם מזלזלים בי.

שואל השאלה:
הגענו למבוי סתום. אם לא היית מתכווחת עם העובדה שהתורה היא מן השמים (דבר שניתן להוכחה) - עדיין היית אומרת שזה ד,בר נוראי" (מה שכתוב בתורה) ולא שהשכל שלך לא מבין את מה שבורא עולם כן מבין? למה את חושבת שאת במינה הכל ובשום פנים ואופן לא יכול להיות אחרת ממה שאת אומרת? השכל שלנו הוא מוגבל, של בורא עולם - לא.

לזלזל בדברי תורה -זה כמו לזלזל באלוקים בעצמו, כי התורה- היא דבריו...

זה לא ניתן באמת להוכחה, זה דבר שמאוד מוחזק בחבל דק מדברים מסויימים.
אני לא חייבת להאמין ולהסכים איתך, זאת זכותי לחשוב שיש דברים שהם לא בסדר, זאת זכותי ללכת כנגד התורה.
אני דיי בטוחה שאתה עושה משהו לא בסדר מבחינת התורה כמו להשתמש בטלפון לא "כשר" או להדליק את הגז בשבת וכולי.
אני לא עוברת על החוק, אני לא מזיקה לאף אחד
לאף בן אדם או אפילו אלוהים אין את הזכות להגיד לי מה לעשות
זאת זכותי להתווכח, גם אתה יכול להפסיק להתווכח ופשוט להבין שמותר לי להאמין במה שאני רוצה ושאני בן אדם חופשי
אין לי בעיה עם דתיים ומאמינים
יש לי בעיה עם אנשים שמנסים להגיד לי מה לעשות ולהיכנס לי לחיים
אתה מאמין בזה?
אז תעשה את זה בעצמך
זה כמו שאני אשנא צבע מסויים ואגיד לך לא ללבוש דברים בצבע הזה כי אני החלטתי
וגם אם
סבבה, אלוהים אמר
אז אתה רוצה לעשות את זה, אתה מאמין בזה
לך על זה
אני לא- משמע אני לא אעשה את זה
זה לא פוגע באף אחד.

זה מגיע למושג הדתה ברגע שנכנסים לבן אדם לווריד, אומרים לא מה לעשות ומתערבים לבן אדם בחיים.

שואל השאלה:
"זה לא ניתן באמת להוכחה, זה דבר שמאוד מוחזק בחבל דק מדברים מסויימים."

-זה כן, בורא עולם דאג להכניס לנו הרבה הוכחות לתרוה בשביל שנדע שהיא ממנו.

"אני לא חייבת להאמין ולהסכים איתך, זאת זכותי לחשוב שיש דברים שהם לא בסדר, זאת זכותי ללכת כנגד התורה."
-בטח שאת חייבת. שעמדנו בהר סיני - השנבענו לקים את התורה. לא קשור ללהסכים איתך.

"אני דיי בטוחה שאתה עושה משהו לא בסדר מבחינת התורה כמו להשתמש בטלפון לא "כשר" או להדליק את הגז בשבת וכולי."
- על סמך מה את קובעת מה אני עושה ומה לא?. אז קורה שאני נכשל במשהו, אבל זה לא מתוך מרד ולא משהו קבוע ולא בגלל שאני רואה את עצמי לחלוק על התורה, חס ושלום, אלא בגלל שבאותו רגע - היצר הרע שלי התגבר. אחרי הכישלון, אני דווקא מבין שנפלתי ולא הייתי בסדר, מתדוה על זה, מתחרט ומקבל לעל עצמילא לזחור ע לזה ולתקן את זה. ואל תדאגי, שאני מדבר ע להכשלונות - זה ממש לא למיע לענייל של להדליק גז בשבת או עלשות מלאכה אחרת, משהו שאהוא אסור על פי "*כל הדעות". מקסימום אני אעדה משהו כדעה מקלה (כגון לפתוח בקבוק בשבת), לרמות שאני מעדיף להחמיר, כי יש פוסקים שיש בזה איסור תורה, אבל שאני ממש רוצה לשתות - אז קורה אשני סומלך על הפוסקים שמתירים לפתוח בקבוק בשבת. אז אל תשווי ביני לבינך.


"אני לא עוברת על החוק, אני לא מזיקה לאף אחד"
- את כן. את עוברת על חוקים של בורא עולם באופן מוצהר. למה דווקא לחוקים של בורא עולם (שהוא המלך של כולם) את לא נותנת מעמד של חוק, ולחוקים שאנשים המציאו - כן, כאילו שבורא עולם פות חושב מהם, והם יותר חשובים ממנו. גל על זה אנשים יתבעו.
לגבי נזק: את כן. לעשות עבירה - זה לעשות חור בספינה שבא עולנו נמצאים. זה מביא גזירות רעות לעולם.

"לאף בן אדם או אפילו אלוהים אין את הזכות להגיד לי מה לעשות"
-אלוקים - הוא לא אדם. והא ברא אותך והוא מלך העולם. וברור שזכותו של מלך להחליט על החוקים ואת החוצפנית פה שאינה מקבלת את מרותו עלייך. זה ממש חוצפה.

"זאת זכותי להתווכח, גם אתה יכול להפסיק להתווכח ופשוט להבין שמותר לי להאמין במה שאני רוצה ושאני בן אדם חופשי"
-את יכולה להתווכח כמה שאת רוצה (עד שבורא עולם יכניע אותך), אבל זה לא אומר שבאמת תור לך להאמין בדברים שחולקים עליו יתברך. יש אמת אחת ולא יעזור לאף אחד לברוח ממנה. אין בעולם הזה חופש, אלא רק למתים, כמו שנאמר "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" (תהיליפ פח, ז)ופירשו בגמרא "(תהילים פח, ז) "במתים חפשי" - כיון שמת אדם, נעשה חפשי מן המצות" (נידה סא עמוד ב). עד אז אף אחד לא חופשי מן המצוות, כי יש דין ושי דיין.

"יש לי בעיה עם אנשים שמנסים להגיד לי מה לעשות ולהיכנס לי לחיים"
-אז יש לך בעיה רצינית, כי זה דבר חמור לא לקבל תוכחות. "אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים - בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין. פּוֹרֵעַ מוּסָר - מוֹאֵס נַפְשׁוֹ, וְשׁוֹמֵעַ תּוֹכַחַת - קוֹנֶה לֵּב" (משלי טו, לא-לב).


"אז תעשה את זה בעצמך"
-אני אל אמור לדאוג רק לעצמי. "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (ויקרא יט, יז) ו"כל ישראל ערבים זה בזה" (שבועות לט עמוד א). חלק מעבודת ה' - ה לדאוג שגם אחרים יקיימו את מצוותיו.

"זה כמו שאני אשנא צבע מסויים ואגיד לך לא ללבוש דברים בצבע הזה כי אני החלטתי"
-אין קשר בין מה שאת אוהבת (לפי הטעם שלך) לבין מה שה' צוה.

"סבבה, אלוהים אמר"
-אז למה זה נקראה בסדר לצפצף עליו, אל עלינו. שתהיי אמא נראה איך תסתכלי על הילדיןם שלך שישעו לך דברים שנוגדים את רצונך מול העיניים שלך...

"אני לא- משמע אני לא אעשה את זה
זה לא פוגע באף אחד."
-זה פגוע בכבוד שמים (את נותנת דוגמא רעהלאחרים, כי בגללך ובגלל אחרים כמותך יהיו אנשים שעלולים לחשוב שזה בסדר לעבור על החוקים של ה', כי יראו אותך ואת אחרים עושים את זה ועוד יחשבו זה לאקורה לכם כלום בגלל זה, אז להם זה יהיה מפתה. זאת הקלה בכבוד שמים ואסור לאפשר אותה).
פגיעה אחרת: כמו שאמרתי, אנחנו באותה ספינה. יהודי שעושה עבירה - עושה חור בספינה וזה מטביע את כל הספינה. מכאן תביני למה מתנגדים לך.

שואל השאלה:
"זה מגיע למושג הדתה ברגע שנכנסים לבן אדם לווריד, אומרים לא מה לעשות ומתערבים לבן אדם בחיים."
-ומה רע בזה? זה נקרא "להעמיד את התורה". על זה נאמר "ברוך אשר יקים דברי התורה הזאת - לעשות אותם", זה חלק מזה - זה לדאוג לכך שמי שמבטל את מצוות התורה - יתחיל לקיים אותם... ולהפך, מי שנמנע מזה, הוא ארור: "ידרשו בהקמה הזאת בית המלך והנשיאות שבידם להקים את התורה ביד המבטלים אותה, ואפילו היה הוא צדיק גמור במעשיו, והיה יכול להחזיק התורה ביד הרשעים המבטלים אותה - הרי זו ארור" (רמב"ן על דברים כז, כו).

הגישה שלך נוראית, אתה בן אדם בן 30 פלוס חסר חיים שמתעקש להיכנס לחיים הפרטיים של כל אחד, אז צר לי לבשר לך
באתי בכוונה טובה, להגיד שזה לא כולם ואין לי בעיה עם זה
אבל אתה מנסה להיכנס לבן אדם לוורידים ולחיים, אז כן
מן הסתם אנשים יתלוננו שאתה עושה הדתה
תן לאנשים לחיות, תתעסק בחיים שלך מאשר להגיד לאנשים אחרים מה הם עושים לא בסדר
אני לא אאמין, ואצא עם המין שלי, אסע בשבת, כי זה החיים שבחרתי לעצמי.
אז בבקשה, תפסיק להיכנס לאנשים לוורידים ותתעסק בחיים שלך. (:

שואל השאלה:
אני לא צריך יעשו לי "ובות" ויגדיו לי שאין להם בעיה עםזה שאני שומר מצוות, כי גם אם זה לא היה ככה - עדיין הייתי מקשיב לאלוקים ולא להם. אז אך אחד לא עושה לי בזה טובה. הבעיה מתחלילה שמזלזלים בבורא עולם, כאליו שזה "ליגיטימי" ומי שמתנגד לאותו זלזול, אומרים עליו, שהוא עושה דברים "לא ליגיטימיים", כאילו שזה לא ליגיטימי שליהודי אכפת מכבודו לש מישברא אותו ונתן לו את הכל....

אני לא מזלזל באלוהים, אני מזלזלת באנשים שנכנסים לי לחיים ואומרים לי איך לחיות אותם (:

לכל אחד יש את הזכות לא להסכים על דברים מסויימים בתנך

זה מדהים שאתה בן אדם "בוגר" שמקדיש את החיים שלו לומר לאנשים מה לעשות, אז צר לי לבשר לך
אתה לא קדוש או משהו,אתה בן אדם רגיל חסר חיים.
אני אכבד אנשים מאמינים כי לשם שינוי לא באמת אכפת לי מהדעה ומהאמונה של כל אחד

שואל השאלה:
"לכל אחד יש את הזכות לא להסכים על דברים מסויימים בתנך"
-זה לא, זכ יזה כפריה אפיקרוסות....

אז אני אכפור, זה לא משנה לאף אחד
אף אחד לא לא מסתכל על זה.