מה עושים כשמרגישים שלא בא לנו כלום? ומרגישים לא טוב עם זה

תנסי\ה ליהנות יותר להיפתח, להכיר אנשים חדשים...
או שפשוט לישון..

זה דבר מצוי רק קצת סבלנות והכל יסתדר אומרים ''הסבלנות היא מרה אבל פירותיה מתוקים'' בהצלחה רבה רבה.

היי אם את בגיל ההיתבגרות אז גם אני ככה זה ככה זה בגיל הזה..

באופן אישי זה קרה לי כמה פעמים בחיים שקמתי בבוקר ולא היה לי כוח לזוז. חוץ מזה זה קרה לי בשנה האחרונה הייתי חולה הרבה ימים דווקא בזמנים שהיו חשובים והייתה לי הרגשה כזאת.
אם זה קורה לך הרבה, אז תלכי לרופא משפחה, אני חושב שהוא יוכל לעזור.
יש לי בכיתה שני ילדים שגם כל הזמן סובלים מכל מיני כאבים ורוב החיים שלהם הם מרגישים לו טוב וכל השנה באופן כללי הם מרגישים מה שאת מתארת. לדעתי ההורים שלך אמורים לשים לב לבעיה, אבל אם אף אחד מהמשפחה לא רואה רוב היום ולא שמו לב לזה, תגידי לאמא שלך.

שטויות זה מצב רוח שקורה לפעמים לכולנו
שלא בא לנו לעשות כלום ולא לדבר עם אף אחד וכו'
מעין דיכאון כזה שנוחת פתאום
נסי לצאת מזה, גם אם לא בא לך כלום, תכריחי את עצמך
תפגשי עם חברים, תצאי תראי אנשים חדשים
עצם העובדה שתיהיי בחברה כבר יוציא אותך מזה, מאשר לשקוע בעצבות בבית ואז לחשוב על הנושא עוד במקום להשתחרר ממנו
לשמוע שירים מקפיצים ושמחים, כאלה שרק שהם מתחילים להתנגן אי אפשר לשבת בשקט!
או שיר אחר שאהוב עליך
אפשר גם לדבר עם מישהו קרוב שאת אוהבת ושיוכל לעודד אותך, להצחיק אותך ולהוציא אותך מהבאסה. אפשר גם לראות קטעי סטנדאפ במחשב (יוטיוב וכאלה) שר תצחקי אפילו בלי לרצות. מאוד עוזר..
הכי חשוב לא לשקוע בבאסה אלא להתעסק בדברים אחרים, ושוב, זה קורה מידי פעם וזה טבעי לגמרי. אין ממה לדאוג
תתעודדי:-)

תעשי מה שאת אוהבת!
נגיד לשמוע מוזיקה או משהו..
דווקא שיוצאים לחופש לא בא לך כלום?! תצאי עם חברות שלך זה יעשה לך טוב:)

את בגיל ההתבגרות עם אני לא טועה אז גם אני זה נורמאלי לא רק את האחת והיחידה שסובלת מי זה
תיזכרי את צריכה ללמוד להתגבר על זה ולהמשיך הלאה

לפי דעתי, הכדאי הוא לצאת עם חברים, להשתחרר ולא להתקע בבית. וזה כבר יתן לך חשק, כן לעשות דברים אחרי זה.:)