תשובה אחת
מה זה ממש קל!
1. אקספוזיציה (הצג )
האקספוזיציה היא המבוא לסיפור הקצר. בפתיחה מוצגות, בדרך כלל, הדמויות החשובות בסיפור, ניתן רקע על העבר, על המקום והזמן בו מתרחש הסיפור ועל האווירה הכללית בסיפור.
בדרך כלל, מופיעה האקספוזיציה בתחילת הסיפור בַּפְסַקוֹת הראשונות, אך לא תמיד. ישנם סיפורים שהאקספוזיציה תופיע לאחר כמה פְסַקוֹת ותחילת הסיפור הוא רק רקע.
2. סיבוך או בעיה- הגיבורים בסיפור עומדים בפני בעיה קשה, שאינם יודעים כיצד לפתור אותה. ההסתבכות משמעה התנגשות מתוחה בין רצונות, גורלות וכיווני עלילה שונים, התנגשות שגורמת להפרת המצב המאוזן ששרר לפני כן. למשל, סיפור על זוג חברים בכיתה, בן ובת, שמערכת היחסים ביניהם ממש טובה עד שלפתע ילדה אחרת מנסה להתחבר לילד והוא מתחיל להתבלבל ואינו יודע את מי הוא אוהב, דבר שיוצר אצלו התבלטויות במי מהבנות לבחור.
3. שיא- נק' השיא והמפנה יכולות לבוא יחד. נקודת מפנה היא נקודה בה העלילה מקבלת תפנית ומה שארע בעלילה עד אותו הרגע משתנה. המפנה מביא עמו בד"כ רגש של הפתעה, גם אם הוא צפוי, והוא שובר את תנועת העלילה. לעתים הוא מקרב את הסוף, מוליך להתרה על דרך הפתרון הטוב או הרע. למשל, יש מסיבה בבית הספר והילדה שהתאהבה באותו הילד מזמינה אותו לרקוד, הוא רוקד איתה לכמה שניות ואז עוצר והולך להזמין את החברה הישנה/הנוכחית שלו לרקוד. נקודת המפנה היא הרגע בו הילד בחר לרקוד עם אחרת. נקודת השיא היא הנקודה בעלילה שאנו נמצאים בשיא המתח. בוודאי נחוש מתח כשהוא ירקוד עם הילדה שאינה חברתו ונתרגש ונחוש שיא, כאשר הוא יפסיק לרקוד איתה ויבחר בחברתו הנוכחית.
4. התרה – ההתרה מסמנת את הפיתרון לבעיה שהעמיד הסיבוך בסיפור. הפתרון יכול להיות טוב או רע. למשל, אותו ילד שלא ידע במי משתי הבנות לבחור כותב מכתב לילדה החדשה שבו הוא מספר לה שבחר בחברה שיש לו ולא בה. יש כאן התרה – פתרון כי הילד החליט, הוא פתר את הבעיה שהייתה לו, הוא החליט לבחור בחברה שהייתה לו ולכן אנו הקוראים נרגעים אפילו אם לא הופתענו כשהוא בחר בחברה הקודמת.
1. אקספוזיציה (הצג )
האקספוזיציה היא המבוא לסיפור הקצר. בפתיחה מוצגות, בדרך כלל, הדמויות החשובות בסיפור, ניתן רקע על העבר, על המקום והזמן בו מתרחש הסיפור ועל האווירה הכללית בסיפור.
בדרך כלל, מופיעה האקספוזיציה בתחילת הסיפור בַּפְסַקוֹת הראשונות, אך לא תמיד. ישנם סיפורים שהאקספוזיציה תופיע לאחר כמה פְסַקוֹת ותחילת הסיפור הוא רק רקע.
2. סיבוך או בעיה- הגיבורים בסיפור עומדים בפני בעיה קשה, שאינם יודעים כיצד לפתור אותה. ההסתבכות משמעה התנגשות מתוחה בין רצונות, גורלות וכיווני עלילה שונים, התנגשות שגורמת להפרת המצב המאוזן ששרר לפני כן. למשל, סיפור על זוג חברים בכיתה, בן ובת, שמערכת היחסים ביניהם ממש טובה עד שלפתע ילדה אחרת מנסה להתחבר לילד והוא מתחיל להתבלבל ואינו יודע את מי הוא אוהב, דבר שיוצר אצלו התבלטויות במי מהבנות לבחור.
3. שיא- נק' השיא והמפנה יכולות לבוא יחד. נקודת מפנה היא נקודה בה העלילה מקבלת תפנית ומה שארע בעלילה עד אותו הרגע משתנה. המפנה מביא עמו בד"כ רגש של הפתעה, גם אם הוא צפוי, והוא שובר את תנועת העלילה. לעתים הוא מקרב את הסוף, מוליך להתרה על דרך הפתרון הטוב או הרע. למשל, יש מסיבה בבית הספר והילדה שהתאהבה באותו הילד מזמינה אותו לרקוד, הוא רוקד איתה לכמה שניות ואז עוצר והולך להזמין את החברה הישנה/הנוכחית שלו לרקוד. נקודת המפנה היא הרגע בו הילד בחר לרקוד עם אחרת. נקודת השיא היא הנקודה בעלילה שאנו נמצאים בשיא המתח. בוודאי נחוש מתח כשהוא ירקוד עם הילדה שאינה חברתו ונתרגש ונחוש שיא, כאשר הוא יפסיק לרקוד איתה ויבחר בחברתו הנוכחית.
4. התרה – ההתרה מסמנת את הפיתרון לבעיה שהעמיד הסיבוך בסיפור. הפתרון יכול להיות טוב או רע. למשל, אותו ילד שלא ידע במי משתי הבנות לבחור כותב מכתב לילדה החדשה שבו הוא מספר לה שבחר בחברה שיש לו ולא בה. יש כאן התרה – פתרון כי הילד החליט, הוא פתר את הבעיה שהייתה לו, הוא החליט לבחור בחברה שהייתה לו ולכן אנו הקוראים נרגעים אפילו אם לא הופתענו כשהוא בחר בחברה הקודמת.
באותו הנושא: