6 תשובות
נראה לי שכן
צו הרחקה ממה? אם הכוונה מהבית אז לא כי היא קטינה
התוכנית "עיר ללא אלימות", שתפסה השבוע כותרות דווקא בהקשר לא ענייני למי שיזמה והובילה את הפרויקט, ד"ר אורלי אינס קניג, מנסה לתת מענה למה שהפך בדורנו למכת מדינה: אלימות ופשיעה בקרב בני נוער. לפי דו"ח חדש של ועדת המחקר של הכנסת, התוכנית מצליחה, לפחות באופן חלקי, אך הנתונים עדיין מעוררים זעזוע: ב-2009 נפתחו לא פחות מ 6,518 תיקים פליליים נגד בני נוער.
מחקר שערך משרד הרווחה ופורסם בחודש שעבר, מגלה שלאלימות בני נוער יש קשר הדוק לרקע המשפחתי. המחקר בחן, בין היתר, את הסיבות שהובילו את בני הנוער לביצוע העבירה הפלילית, והעלה כי 49% מבני הנוער הגיעו לכדי פשיעה בשל היעדר גבולות וסמכות , 45% בשל קשיים בקשר עם המשפחה ו-26% בשל אירוע טראומטי משמעותי במשפחה.

התערערות הסמכות ההורית, והיעדר כבוד כלפי ההורים, הביאו לא רק להגברת האלימות באופן כללי, אלא גם לתופעה חמורה של אלימות בני נוער כלפי ההורים. כך, בשנים האחרונות מתמודד בית המשפט לענייני משפחה עם בקשות כמעט לא נתפסות של הורים להוצאת צו הגנה נגד ילדיהם הקטינים, ולהרחקתם מהבית. כתוצאה מהתרחבות מימדי התופעה, ב-2007, תוקן החוק למניעת אלימות במשפחה, והוסף סעיף מיוחד בחוק העוסק בהוצאת צו הגנה מפני קטין.

ad by idx

תיקון החוק הכניס מספר הגבלות חדשות להוצאת צו הגנה מפני קטין. ראשית, צו כזה יוצא אך ורק על-ידי ביהמ"ש לענייני משפחה, ולא על-ידי בית משפט שלום כבעבר; בשלב השני מחויב ביהמ"ש להפנות את בן המשפחה המבקש הגנה ואת הקטין האלים ליחידת הסיוע של ביהמ"ש, כדי לנסות לפתור את הסכסוך בדרכי גישור; לבסוף, אם יחידת הסיוע לא הצליחה לסיים את המשבר, ביהמ"ש חייב לקבל את עמדתו של הקטין באמצעות עו"ד ממונה, וכן לקבל תסקיר סעד מפקיד הסעד המטפל בקטין, ובו הסדר למקום מגורים חליפי לקטין.

זכות לכבוד

הוצאת צו הגנה למען הורה כנגד ילדו הקטין מעוררת לא רק בעיות רגשיות קשות, אלא גם בעיות משפטיות מהותיות, שכן הרחקת הילד מהבית לבקשתו של ההורה מתנגשת עם חובתו של ההורה לזון את הילד ולספק לו מדור. מאחר שעקרון "טובת הילד" הוגדר שוב ושוב כעקרון על במשפט הישראלי, ומכיוון שלא ניתן לומר שהוצאת צו הגנה כנגד הילד היא לטובתו, הרי שביהמ"ש עומד בפני דילמה קשה.

לפני כשלוש שנים ביהמ"ש לענייני משפחה בקריות התלבט בסוגייה זו, כשדן בבקשה של אם להוצאת צו הגנה כנגד בתה בת ה-17. האם ספרה שבתה, המגיעה מהפנימייה אחת לשבועיים, נוהגת כלפיה באלימות פיסית ומילולית. כמו כן, טענה כי הבת פוגמת בבגדים שהאם תופרת במסגרת עבודתה כתופרת, ובכך מחבלת בפרנסתה. הבת טענה לעומת זאת שהאם אינה רשאית להסיר מעל עצמה את אחריותה כהורה למקום מגורים לקטינה בשבתות, וכי עליה להשלים עם מגוריה בבית לפחות כל עוד היא קטינה הנמצאת תחת
לאחר שקיבל את תסקיר רשויות הרווחה, שתמכו בהוצאת הצו כנגד הקטינה, ביהמ"ש אכן העניק לאם את הצו, ואסר על הבת להיכנס לבית האם, תוך שליחתה לטיפול. ביהמ"ש קבע שעם כל הכבוד לזכויות הילד, זכויות אלה כפופות גם לחובות בסיסייות של כיבוד האם. לאם יש חובה לדאוג לבת, אך מעבר להיותה אם היא גם אדם בעל זכויות משל עצמה, ובראש ובראשונה הזכות לחיות ללא חשש בביתה.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה. מאמרה יתפרסם מחר (ה')באתר של "גלובס" והיא תשיב לשאלות הגולשים