קטע כתיבה שלי: מה אתם חושבים? מוזמנים להביע דעה(: (גם ביקורות בונות מתקבלות בשמחה)

ופתאום זה מכה בי,
הכאב הזה
הניתוק.
ופתאום זה עצוב לי כל כך, כל שתיקה
כל ריחוק.
ובלילה עולות מחשבות, של איך ולמה?
אהבתי אותך,
רק אלוהים יודע כמה.
הדמעות ממלאות
את הלב שלי, הצפוף.
מי ידע שיום אחד
את תראי אותי כל כך שקוף.
איך ביום אחד, כל מה שהיה בנינו נגמר.
את הלכת, ואין מחר.
נשארו לי רק ארגזים עמוסים בזכרונות
שאולי יום אחד יהיה לי את האומץ
לפרוק בארונות.
והשקט הזה כשאת לא כאן.
איך השארת את הלב שלי דומם ומרוקן.
אבא שלי אמר: "יום אחד תבוא מישהי שתעשה לך קצת סדר בכל הבלאגן".
אז אולי תבוא מישהי שתהיה כמעט כמוך,
היא תלטף כל סדק ושבר
תדע בדיוק איפה לא לדרוך.
שתאהב אותי ככה, שרוט כמו שאני, הרוס ומצולק.
נפגעתי די הרבה והלב כבר לא חלק.
אולי תבוא מישהי, שתאהב אותי אמיתי, בדיוק כפי שאני.

ואולי תבואי את.