כשאני נפגשת עם כמה חברים תמיד אני בצד ולפעמים כשמישהי או מישהו מדבר איתי אז אני מרגישה רצויה וכיפית ואז עוד פעם אני..

ואז אני שוב בצד וזה ממש מעציב ואני לא יכולה להגיד להם כי אמרתי להם תמיד שאני בצד וכל זה והם אומרים שאני לא בצד ושהם מדברים איתי אבל זה בכלל לא נכון תמיד כשהולכים לאינשהו הם הולכים ואני או מאחורה או מקדימה לבד ובגלל שאין לי מה לעשות לבד אז אני בטלפון ואז הם אומרים למה את בטלפון וכבר נמאס לי אבל הקטע שהקראש שלי שם תמיד בא ואני רוצה לראות אותו אבל אני גם בצד תמיד...