סיפרתי לאמא שלי על הבולימיה והיא הבטיחה שהיא לא תספר לאף אחד.

מבינה אותך לגמריי... מציעה לך לדבר איתה על זה ולשאול...

אני מבינה אותך, אבל גם אותה. קשה גם לה להתמודד עם זה והיא צריכה לחלוק עם מישהו, למשל עם חברה טובה. היא בטח מאשימה את עצמה, והחברה מנחמת אותה ואומרת לה שזו לא אשמתה ושזה יכול לקרות לכל אחד.

מה?!
אוי...
תקשיבי... כן... תמשיכי לדבר איתה אבל גם תשאלי ברוגע :"אמא את הבטחת לי... אז למה סיפרת?"
אל תבואי אליה בגישה שביא אשמה אלה פשוט תשאלו ברוגע... ותחכי לתשובה...
באמת המעשה שקרה לא נעים...
אבל אל תעשי מזה סיפור גדול וטרגי אלה תנסי לפתור את זה בקטנה כמו שזה וברוגע :)

שואל השאלה:
אנחנו רשמנו על דף הבטחות וזאת הייתה אחד מההבטחות שלה!!
זה הדבר הכי מגעיל שהיא יכולה לעשות בעיקר כשזה הסוד והinsecurity שכחתי איך אומרים בעברית הכי גדול שלי.

יכול להיות שלה היה קשה והיא חייבת לשתף עוד משהו כמו שאת משתפת כאן, אל תכעסי עליה