קטע כתיבה שלי אשמח שתגיבו (הוא בשלבים ראשונים אשמח להצעות לשיפור)

אני מתעכב על נתיב שלא בחרתי,
כדי שאוכל להיות האדם שאבחר.
אני מוקף אנשים, אבל בודד,
או אולי מוקף בשקרים,
ותוהה אם אני בכלל האמת.
אני מדחיק, אני שומר,
רגשות ורצונות,
או בשמם היותר מוכר,
תאוות אסורות.
ויתרתי ממזמן על הזכות לבחור,
בחירות שעשיתי,
בחירות שאעשה,
ירחיקו ממני את המטרות,
אותם המטרות שבשמם בחרתי.
אני מביט לעבר האופק,
לראות לאן הנתיב מוביל,
ומקווה שלנתיב הזה יש סוף.