קטע כתיבה שלי, אשמח אם תביעו דעתכם.

מהמם

יפה, יש דברים שהיו קצת לא מובנים ומקומות בלי סימני פיסוק מתאימים, אבל את/ה נורא מוכשר/ת!

עשיתי קצת תיקונים בסימני הפיסוק, מקווה שזה לא ישנה את משמעות הטקס וישאיר אותו בצורה שהתכוונת:
כמה נשמות יש לאדם?
כמה אדם מסוגל לסבול- ראשו מורכן, דמעה זולגת,
ואחריה עוד דמעה, ועוד דמעה.
עוד נשמה מתה לה.
מתעוררת נשמה חדשה , אך היא לא מאושרת היא ריקה.
מרוקנת מהכל, מאהבה, משמחה, מאושר.
ניצוץ בעיניים - אין.
חיוך בשפתיים -לא קיים.
פרח אחד יש לאדם.
אמר לו מלאך "ברגע שכל עלי הכותרת ינשרו נשמתך האחרונה תנשור איתם"
שנים חלפו.
שנים של כאב ויסורים עברו על האדם.
מה חסר לאדם?
מה כואב לאדם , למה הוא מרוקן מאושר?
-הלב שלו לא בנוי לשמחה.
ליבו נודד בין כל חלקי הגוף,
מחפש מקום חם , אך לא מוצא, גופו קר.
ליבו נדם , הדם קפא.
לאט לאט נשמתו האחרונה של האדם נשרה עם עלה הכותרת האחרון,
עינייו נעצמו.
זהו, האדם אינו אדם יותר.
נשמתו האחרונה עלתה לשמיים.
כמה נשמות יש לאדם ?