אם את היית רואה ילד קטן מחפש אוכל בפחים וזה ואין לו כסף, מה היית עושה?

אם היה עלי כסף ברור שמביאה לו זה שובר את הלב לראות דברים כאלה..

הולכת אליו מביאה לו כסף אם יש לי או קונה לו אוכל או מתקשרת למשטרה! =)

לוקח אותו לאכול איזה ארוחה על חשבוני, ברור

כואב הלב. ככל הנראה הולכת איתו לסופר וקונה לו מזון בסיסי ואולי מעט פינוקים.. בכל זאת, חג.

הייתי מביאה לו כסף, או שהייתי קונה לו פיצה או פלאפל

הייתי מביא לו כמה כסף שצריך

מביאה לו כסף ולוקחת אותו לבית שלי לאכול ברור
אה וגם להתקשר לרווחה וכאלה כי מסכן הילד שיחיה ככה

הייתי מביאה לו כסף או שהייתי נותנת לו אוכל או לוקחת אותו לאכול

הייתי מביאה לו אוכל, מביאה לו כסף.

הייתי נותנת לו כסף או קונה לו אוכל. קשה לי לראות דברים כאלה..

הייתי קונה לו אוכל ומביאה לו כסף, מבררת איתו מה המצב שלו, אם יש לו אחים שהוא צריך להאכיל, מה קורה עם המשפחה, עם ההורים. ומתקשרת לשירותי הרווחה כמובן. אף אחד לא צריך לחיות ככה. כל בן אדם עם לב היה עושה את זה.

מפנה את המבט, כי אין לי מה לעשות. חושבת על זה כל הדרך הביתה. לא בוכה. לא מרחמת. וחושבת לעצמי שכשאני אהיה עשירה, אני אלך עם חפיסת שטרות ואפזר ברחובות, זה אושר למצוא את הכסף לבד ולא לקבל אותו. ואז אני אזכר ברגע הזה כשהייתי בת שבע, הייתי שם.. זה לא כזה נורא. ואם אני יצאתי משם, כולם יכולים, ומי שנשאר, זה לא כזה נורא, גישה נכונה ואנשים חייכנים משנים את הכל. סיפור אמיתי