מה הקשיים שלכם כתלמידים בתיכון?

שמורים מלחיצים בגלל הבגרויות, אותי אישית זה מכניס ללחץ וסתם מוציא אותי מריכוז. המורים חושבים שאנחנו לא מודעים לכך שצפויות לנו בגרויות, והם טועים.

לקום בבוקר למקום משעמם ומתסכל
להעביר שם 7 שעות שלמות בהן אני רק מסתכלת על השעון וסופרת דקות עד שאני עפה הבייתה ולא רואה אף אחד מההזויים שלומדים איתי בשכבה, לא סובלת בני נוער ובמיוחד לא את הסוג הזה שנמצא בבצפר שלי, מלא פרחות, לא יכולה להתרכז בשיעורים אפילו לא לחצי דקה ולא מצליחה לתקשר עם בני אדם בלי לרצות לקבור את עצמי, אבל תכלס פרשתי מבית ספר מזמן וזה השתנה, היו לי חרדות חברתיות עד שעזבתי הכל והתחלתי ללכת לעבוד, זה נשמע דפוק אבל הבית ספר ממש עצר אותי מלהתמודד עם הבעיות שלי, החיים שלי השתפרו מהשניה שעזבתי, המסגרת הזאת פשוט לא התאימה לי, וזה פחות המובן הלימודי שמקשה עליי, יותר החברתי, הפרעות קשב וחרדה חברתית במקום שהדבר היחיד שעושים בו זה ללמוד שעות ליד 30 אנשים זה לא נורמאלי

שואל השאלה:
יש לכם איזה דוגמאות סצפיפית לאתגר מסויים שחוויתם?

חלק מהמורים שלי הכריחו אותי להציג עבודות מול כל הכיתה למרות שהם יודעים על הבעיות שלי עם הדבר הזה, אה והיו לי שני מורים פדופילים, אשכרה פדופילים, ואחד מהם ריסק שולחן והרביץ לילדה, הוא מסוג האנשים שאתה מעצבן אותם ממש טיפה והם עוצרים הכל ופשוט מוציאים עליך קריזות במשך חצי שעה ונהיים אדומים ויוצא להם וריד כמו באנימציות הישנות האלה, הייתי מבריזה מהשיעורים שלו כי פחדתי שישבור לי תפנים, למרות שתלמידים והורים התלוננו על המורה עשרות פעמים במשך שנתיים לא חשבו לבדוק אותו ולהעיף אותו עד לרגע שצילמתי אותו זורק שולחן ודוחף תלמידה, לא בודקים רקע לא מאמינים לתלמידים,
לא מנסים לעזור בכלום, אכפת לבתי ספר רק מהציונים שלך, הייתה רק מורה אחת שאשכרה היה לה אכפת מהתלמידים שלה וידעה לעזור, צריכים יותר מורים אנושיים ופחות מורים קרים פסיכופתיים שלא מצליחים אפילו להסתיר את זה שהם שונאים אותנו

שואל השאלה:
וואו. אכזרי בלשון המעטה...

עצם זה שאני תלמיד תיכון, זה קשה.

ולמי שממש רוצה - לחץ מטורף, ציפייה הזויה, זלזול וחוסר יחס, כמות הזויה של חומר - אמרתי?

חח
:/

בגלל שאני בסוף י"ב כבר ולא ממש מורגש התיכון כרגע אפרט על מה שהיה בעבר גם :)
- חברים, לדעת לבחור אותם ולהבין מי באמת יישאר שם. להשלים עם העובדה שאנשים מסויימים הם לא משהו ולא נועדו בשבילי, לפתוח את עצמי לאנשים חדשים וכו'. קושי שהיה יותר בהתחלה של התיכון ועכשיו הוא די עבר אבל כן אני חושבת שהעניין החברתי די מרכזי בתיכון אצל כולם וזאת תקופה כזאת שאתה מחפש את האנשים שלך ולפעמים זה קשה.

- לימודי: להבין שזה ממש שונה מהחטיבה ושאת אשכרה צריכה לשבת וללמוד, להשקיע בזה חלק משמעותי מהזמן שלך. לי היה מאוד קשה להתמיד בלימודים ולשבת ללמוד, למרות שקלטתי דברים מסויימים מהר אף פעם לא הצלחתי להשקיע. בסוף הציונים שלי טובים אבל זה בעיקר בגלל שירדתי יחידות במתמטיקה כי זה הדבר המרכזי שלקח לי את הזמן ופרשתי מאחת מהמגמות שהיו לי.
- ואו וגם להשלים עם זה שבית ספר זה לא המקום האידיאלי ואין מה לעשות, אף אחד לא אוהב לשבת כל היום ולהקשיב אבל שווה להתאמץ בשביל זה כי עם כל הבעיות שבזה להרבה אנשים זאת אחלה מסגרת גם להכיר אנשים וגם ללמוד קצת במקום לא לעשות כלום. וגם תמיד לזכור שזה לא המקום המרכזי ושיש הרבה דברים מעבר למסגרת הזאת :)

+ איזון בין הלימודים לחברים, תנועת נוער, דברים אחרים. להבין שלפעמים אתה צריך לפרוש ממגמה/לרדת הקבצה כדי לתת זמן למשהו שיותר חשוב לך. להבין שלימודים זה לא הדבר הכי חשוב בחיים גם אם זה מה שהסביבה שלך אומרת כל הזמן.

-אישיותי: להבין מי אני, להיות מודעת למה מתאים לי ומה פחות. לדעת איזה בן אדם אני ומה העקרונות שחשובים לי, מה אני רוצה להיות בחיים שלי. אני זוכרת שכיתה י' הייתה מבלבלת בטירוף אבל לקראת הסוף לפחות אצלי יותר מבינים מה באמת רוצים ומתרגלים לבעיות וככה גם נרגעים.

-משפחה: בגלל כל העניין שמתבגרים ומפתחים אישיות משל עצמך, לפעמים זה מתנגש עם מה שהמשפחה אומרת ועם הרצונות שלהם וזה יכול להיות קשה. לוקח זמן להבין איפה אפשר למתוח את הגבול או ההפך - איפה לא שווה לריב עם ההורים.

-אלכוהול, מסיבות, סמים וכו': מצד אחד אומרים לך לא לעשות את זה. מצד שני כולם עושים את זה. בעיקר בהתחלת התיכון אני חושבת שאולי קשה למצוא את האיזון ולדעת לעשות הכל במידה ולהבין מה הגבול האישי שלך, ממה אני נהנית ועושה לי טוב ומה פחות מתאים לי.

-בנים, מין וכו': דומה לעניין הקודם. להבין עם מי אני אצא ועם לא, מה אני מוכנה לעשות.. גם עניין של גבול אישי ורצון. גם לדעת לא ללכת על כל דבר אפשרי ולבחור את מה שבאמת מתאים.

מוסיפה תוך כדי עוד דברים שעלו לי:
- ללמוד לשים זין כשצריך.
- לעבור את השלב השטחי הזה שאתה תלוי בכל דבר חברתי ולמצוא עיסוקים עצמיים שלא תלויים באחרים.
- ללמוד להתרכז בעיקר ולא בטפל

בנוסף ללמוד לאהוב את עצמך, את הגוף שלך, להשלים עם דברים לטוב ולרע :)
אם יש פה מישהו בתחילת התיכון שממש רוצה לדעת אני שמחה להגיד לכם שלקראת הסוף דברים נרגעים ויחסית מסתדרים ובסוף אתה מוצא את מה שטוב לך. אף פעם כלום לא מושלם אבל דברים לגמרי משתפרים..

חברתית.
מי שלא מתנהג כמו כולם נבלע, לא מתייחסים אליו...

עומס, לחץ