איך לגרום לאבא שלי לשחרר ממני קצת?

"אבא, אני ממש זקוקה לפרטיות וזמן לעצמי."

תדברי איתו על זה תפתחי את הלב תגידי את מה שיושב לך לדעתי הוא מנסה לקבל את תשומת הלב שלך בגלל שאת בגיל ההתבגרות (תקני אותי אם אני טועה) ובדיוק בגיל הזה כל הקשר עם ההורים נעלם והוא מנסה לחזק אותו זה חמוד כזה לדעתי אבל אם את מרגישה שאין לך פרטיות תדברי עם אמא שלך אולי שתדבר איתו אם את לא רוצה לגרום לאי נעימויות

את יכולה לומר לו בשעה *שעה שנוחה לך* אתם תשבו יחד ו*פעילות חביבה כגון משחק קופסה או סרט*.

הוא לא עושה את זה כדי לעצבן אותך הוא אוהב אותך ורוצה לבלות איתך

שואל השאלה:
אמרתי לו שבאלי קצת פרטיות הוא פשוט מתעקש, אומר לי "לא להיות כמו אמא שלי" כשאמא שלי באה ממשפחה דפוקה ובלהבלהבלה אמרתי לכם מזי*ן תשכל. ואני בת 17

הוא מתגעגע לילדה הקטנה שלו שבילתה רק איתו ואהבה רק אותו

אל תקחי את זה ממנו.תני לו את השעה שמגיעה לו

תגידי לו שמגיעה לך פרטיות והוא צריך לכבד אותך ואת הפרטיות שלך.

תגידי שזה לא קשור ושאת סהכ רוצה פרטיות ואת נערה מתבגרת ולא צריכה להיות שום בעיה עם זה וזה שאמא שלך באה ממשפחה לא 100%נגיד את זה ככה זה לא אומר שום דבר עלייך

שואל השאלה:
ברור אבל הוא עושה את זה בצורה מאוד מעצבנת. ההורים שלו גם התנהגו אליו לא משהו ולפעמים הוא מעביר את החינוך הזה כלפינו ואין לי כוח לזה וכל פעם כשמשהו כזה קורה אמא שלי אומרת "מה לעשות זה החינוך שהוא מכיר" וזה לא כלכך קשור.
הוא גם ממש ביקורתי כלפינו ופעם היה מעביר עליי ביקורות ממש מעליבות אבל זה כבר לא קשור..
קיצר פשוט אני אוהבת לפעמים להיות לבד בחדר עם דלת סגורה. והוא גם כל הזמן לא רק שפותח את הדלת, גם את החלון ואנשים בחוץ חופרים וזה מציק.

וואו אני כל כך מזדהה איתך בזה ומצטרפת לשאלה

שואל השאלה:
אמא שלי באה ממשפחה סבבה חח
הוא סתם אומר את זה כי הוא מפגר. הוא כזה...

תגידי לו שומע אבא יא אח תן ספייס

אין מה לעשות גם ההורים שלנו הם אנשים בפני עצמם.הם גדלו אחרת הם חושבים אחרת - הם אנשים אחרים.אנחנו לא הם הם לא אנחנו

אבל אנחנו צריכים לאהוב אותם כי בסופו של יום רק הם יהיו שם,ולא לעוד הרבה זמן, את הזמן הזה צריך לנצל ולחבק חסק חזק כי עוד כמה שנים את נתגעגע להצקות הקטנות האלו שלא יחזרו לעולם

שואל השאלה:
רציתי להגיד לך - "סליחה" לא תעזור במקרה הזה. יש לי עוד אחות והיא איתו הרבה והוא סתם מציק לי כל יום מחדש ויש לי דברים לעשות ולפעמים סתם באלי להיות בחדר שלי לבד עם דלת סגורה. אני אוהבת את השקט שלי.
אתמול נגיד ראיתי איתם סרט, היום ישבתי איתם בסלון, ואיך שאני עולה לא עוברת שעה והוא כבר מציק.

שואל השאלה:
את לא מבינה. אני אוהבת את אבא שלי מה זה קשור? אני מבלה איתו מדי פעם. אבל אני לא יכולה להיות איתו 24/7! כשאני עולה לחדר שלי מותר לי להיות לבד קצת את לא מסכימה איתי...? וכל הזמן מישהו נכנס ומפריע אבל מילא נגיד אמא שלי סוגרת לי את הדלת, אבל הוא תמיד פותח עד הסוף בכוונה וזה מציק לי.

שואל השאלה:
אני לא קשה איתו. אתם לא מבינים אותי... אני לא מתבודדת!!!! אני יוצאת מהחדר, אני מבלה איתו זמן. אבל זה פשוט מפריע לי שהוא כל הזמן מכריח אותי להשאיר דלת פתוחה. אני רוצה לסגור את הדלת, אני רוצה וצריכה פרטיות.

מסכימה לחלוטין ולכן את צריכה ללכת אליו וללבן את העיניינים בצורה רצינית ובוגרת.

בלי כעסים בלי איומים רק תבהירי את הנקודה ותמתיני שתמסר הסכמה מצידו

שואל השאלה:
אמרתי לו שאני רוצה פרטיות אבל הוא לא מקשיב. הוא כל הזמן פותח לי את הדלת עד הסוף... אוף זה מחרפן

ישבת ודיברת איתו ברוגע, או, על הדרך בעצבים תוך כדי שאת בחדר "אני צריכה פרטיות'?