מישהו שטוב בהיסטוריה ויכול לעזור לי?

1. שיתוף התנועה הציונית בהסדרים העתידיים בוועידת השלום והענקת הצ'רטר המיוחל, אם אותו צד אכן ינצח במלחמה; לעומת זאת, אם יפסיד המחנה שהתנועה הציונית תמכה בו, עלול הדבר להביא לסוף התקווה הציונית.
ההחלטה הייתה לשמור על דעה ניטרלית.
2.
study
play

מהם הנימוקים בעד נקיטת תמיכה בבריטניה? כיצד התמיכה באה לידי ביטוי?
תמיכה בבריטניה: תומכי הגישה הזאת, ובראשם חיים ויצמן, טענו כי:
- האימפריה העות'מאנית עוינת לתנועה הציונית ולעולם לא תסכים לוותר על שליטתה בא"י. לכן יש לשאוף להעביר את א"י לשליטת בריטניה, אשר גישתה לתנועה הציונית הייתה אוהדת יותר (הכירה בתנועה כנציגת העם היהודי).
- הסיכויים היו לטובת בריטניה. בריטניה תכריע את העות'מנים ותשתלט על א"י.

גישה זו צברה תנופה כאשר בריטניה, בשלב מאוחר יותר של המלחמה, ניסתה לכבוש את א"י מידי האימפריה העות'מאנית. היא הגישה העיקרית שלפיה נהגה התנועה הציונית.

הנטייה לתמוך בבריטים באה לידי ביטוי בהקמת שלושה גדודים עבריים במסגרת הצבא הבריטי.
מה הייתה מדיניות השלטון העות'מני (ג'מל פחה) כלפי הישוב היהודי בא"י בזמן מלחה"מ הראשונה?
מדוע?
מי הוא ג'מל פחה?
השלטון העות'מני נהג במדיניות עוינת כלפי הישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם הראשונה.

בגלל שראה בהם גורמים עוינים
ומעכבים בדרך לניצחון.

ג'מאל פחה, המפקד הראשי של הצבא העות'מאני בא"י והמושל הכללי (בעל הסמכות השלטונית הגבוהה ביותר מטעם האימפריה.
פעולה אחת שעשה ג'מאל בתקופת שלטונו:בתוקף תפקידו הצבאי ניהל ג'מאל פשה שני מסעות צבאיים כושלים כנגד הצבא הבריטי במרחב תעלת סואץ במהלך המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה.
3.הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית: מעצמה עולמית כמו בריטניה הסכימה למעשה לפרוש את חסותה על התנועה הציונית ולסייע לה במימוש מטרתה העיקרית. בעשותה כן הגיעה ממשלת בריטניה למסקנה, שיהיה זה יותר מעשי לתמוך בשאיפות הציוניות כהצדקה לפירוק הקיסרות העות'מאנית, מאשר כמשענת לחיזוקה.
4.1. בריטניה רצתה להשתלט על ארץ ישראל עם תום המלחמה והניחה שהציונים יהיו בעלי ברית נאמנים בגלל תלותם בבריטניה. בריטניה רצתה להרחיב את שלטונה במזה"ת למען ביטחון תעלת סואץ. היא ראתה בישראל כמקום מושלם להקמת בסיס לצי ולצבא שיאבטח את תעלת סואץ, אך ידעה שהמדינות שנלחמות לצידה במלחמה לא יסכימו לכיבוש ארץ ישראל ולכן ניסתה להשיג את שליטתה על הארץ בדרכים אחרות.

2. בריטניה לא הייתה מרוצה מהסכם סייקס-פיקו (1916)- זהו הסכם חשאי שנחתם בין צרפת לבריטניה שבו הן מחלקות ביניהן את שטחי האימפריה העותומאנית. תמיכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל אפשרה לבריטניה להתנתק מהסכם זה ולהמשיך לשלוט על ארץ ישראל.
התגובות הראשונות של יהודי העולם וההסתדרות הציונית היו ביטויי הערצה לאנגליה. רבים הישוו את "הצהרת בלפור" ל"הצהרת כורש" (הצהרת המלך הפרסי במאה ה- 6 לפני הספירה, שהתיר לגולי בבל לשוב לארץ ישראל , לחדש בה את הישוב ולבנות את בית המקדש השני). ואכן, למרות שקריאת ההצהרה מעוררת מספר שאלות שמקורן באי בהירות הכוונות, "הצהרת בלפור" מהווה אבן פינה בתולדות הציונות.

(הכל העתקתי מאתרים שונים) בגלל זה זה יצא ארוך מידי סליחה את יכול לקחת מה שאתה צריך ולקצר את זה;)

שואל השאלה:
תודה רבה:)