אני מאוד מבולבלת בבקשה תעזרו לי

אז בחצי שנה האחרונה אני כזאתי ריקנית עייפה ועצובה ואני שכחתי מה זה להרגיש שמחה וגם אם אני באמת שמחה אני לא חושבת שזה שמחה אמיתית
ואני תמיד אומרת לעצמי הכל בסדר את סתם מחפשת דברים אבל כאילו כשאני בבית ספר אני לא מתייחסת לזה כלכך ואני כם לא מרגישה את זה אבל עכשיו יש לי הרבה זמן עצמי אז אני לא יודעת מה לחשוב אם זה סתם לצומת לב או שזה אמיתי ואני אומרת לעצמי בלב את בסדר זאתי סתם תקופה ואני תמיד שוכחת את זה אבל אז בלילה זה חוזר ונוקם בי
אני פשוט לא מרגישה כלום אני התחלתי קצת לפצוע את עצמי (לחתוך) בשביל להרגיש משהו וזה היה כלכך נעים
אני אבודה כלכך