למה חילונים מאמינים לא דתיים?

כי זה קשה

מקשיבים ליצר

את אומרת את זה כאילו זה דבר פשוט.
זה ממש לא

זה שאנחנו מאמינים לא אומר שאנחנו מסכימים עם כל דבר לדוגמא לפי דעתי ללבוש חצאיות זה בולשיט זה נועד רק כדי שגבר לא יחשוב מחשבות "טמאות" לא פשוט לא ישלוט בעצמו זה הכי יעיל גבר שרוצה לחשוב מלוכלך יחשוב ככה בכל מקרה לא קשור ללבוש

זאת שאלה שגם אני חשבתי עליה. אבל כנראה שאם הם רק מאמינים בחלק או מאמינים בכללי בניסים ובמה שיש בתנך וכו' אז זה הגיוני אבל אם הם מאמינים ממש בהכל ושהוא שם ומבינים שצריך לעשות את רצונו והכל אז איך זה מסתדר עם החילוניות, מה כל היום יש להן נקיפות מצפון על מה שהן עושים?!

שואל השאלה:
^^אני מודעת שזה לא דבר פשוט...יש כאלה שמנסים,ויש כאלה שלא מנסים בכלל. כיאלו רובכם יודעים הרבה על הדת,ומאמינים בה',ה' ציווה עלינו לעשות את הדברים האלה.

לשים חצאיות זה מהתורה בכלל?
חשבתי שזה הלכה

במקרה שלי, זה היה בגלל חוסר מודועת עד כמה זה חמרו לעשות יברות כאלה או אחרות. רק שהתחלתי ללמוד - נודע לי.

דתיים מקפידים על הולכים עם כיפה ציציות או לחילופין בנות עם חצאיות וצנוע,מקפידים יותר על המצוות הולכים לבית כנסת,יש מאמינים חילונים שגם לא שומרים שבת.
יותר הדוקים מה שנקרא

מאמינים באלוהים מתכחשים לדת

זה לא כזה פשוט..

למה דתיים לא חרדים?
כי זה לא שחור ולבן, כל אחד מאמין בדרך שלו? זה כמו סרגל רמות כזה, תשימי בו אתאיסטים בצד אחד וחרדים בצד שני, ובאמצע עוד אנשים ורמות.

לא חושבת שכדי להאמין במשהו כזה יש צורך בשינוי מהותי.
אני מאמינה באלוהים אבל לא מאמינה שצריכה להתלבש כלפי שדורשים ממני, לאכול כפי שדורשים ממני וללמוד מה שמצפים ממני כדי שיאהב אותי.
אמונה צנועה היא הדבר הכי נפלא שיש, לא צריך להחצין את זה ולהתגאות בזה.

הם לא באמת מאמינים
מי שמאמין שהוא נשוי הוא לא בוגד באשתו
ואם הוא בוגד אז הוא כנראה לא קלט שהוא נשוי
#בלי פוליטיקלי קורקט
#סליחה מראש

הם מאמינים שהוא קיים אני חושבת שלא מעבר

זה אמונה.
אי אפשר לקבוע למישהו אם הוא באמת מאמין או אם הוא מאמין.

אני אישית פשוט מאוד מאמינה בה' ואוהבת את התורה וכל זה, אבל אני לא מאמינה בכל המצוות והדברים שצריך לעשות, כמו להתלבש צנוע ולשמור נגיעה וכל זה. אני מאמינה שיכול להיות שבני האדם פירשו דברים אחרת, או שפשוט הדרך של ה' היא לא דרך שאני רוצה לחיות לפיה. אני פשוט מאמינה בו, אני לא רוצה להקדיש את חיי אליו.

כן אולי זה כמו שמישהי שם למעלה כתבה. מאמינים אבל מתכחישים לדת
או בגלל שזה קשה לשמור אז פשוט לא שומרים
או בגלל שזה קצת אטימות לפעמים

כי הם לא מאמינים מספיק,
לא חושבים שהדבר הזה צריך לשלוט להם על החיים ולשלוט על כל צעד שלהם. אולי הם לא מסכימים עם חלק מהדברים הכתובים בתורה. אולי הם מאמינים בדברים הנוגדים לתורה אבל הם פשוט מאמינים ש יישות כזאת קיימת
הם חושבים שזה לא בסדר לעשות הכל רק בגלל אל. הם לא מרגישים צורך להתפלל כל הזמן .
ואפשר לשאול שאלה למה אכפת לך מחיים של אנשים אחרים? שייחיו איך שבא להם מזה משנה?
(לפרוטוקול אני אתאיסטית)

כי רובנו לא חושבים שהדת ואמונה מתבססים על דברים כאלו.
כאילו, מלאכה בשבת - פעם זה היה רלוונטי יותר אבל העולם התקדם, גם לבוש צנוע שפעם היו מכריחים לשים, היום כל אחד עושה מה שהוא רוצה ומרגיש בנוח (וזה מעולה)
אני לא חושבת שאם אני אדליק אור בשבת זה אומר שאני מזוייפת ולא מאמינה, אמונה לא מתבססת על דברים כאלו
ורק שתדעי שאת מדברת בטון מזלזל.
כאילו "מה הבעיה להתלבש צנוע?" זו בעיה, נגד חופש הביטוי

yellow clod ה' צוה לשמוע לחכמים שבכל דור ודור (דברים יז, ח-יא).

ואת הדרך של ה' - זאת לא הדרך שאת רוצה ללכת על פיה - זה אורמ שאת לא אמאמינו בו עד הסוף. אם היית מאמינו בו עד הסוף - היית מאמינה שהוא ידוע יותר טוב ממך מה טוב עבורך, ושהוא אוהבת אותך יותר מאשר את אוהבת את עצמך.

קחי בחשבון, שמי שלא חי לפי איך שה' רוצה - הפסיד את מטרתו שאליה הוא הגיע לעולם הזה.

^^אנונימית, מה זה "העולם התקדם"? איזה מין התקדמות זאת - כאשר יש פה נסיגה ממצוות ה'?

ה' צוה אותנו על המצוות לכל הדוורת, כפי שמפורש בתרוה בכמה מקומות, וזה אחד מעיקרי האמונה.

מי שעושה - מה זה בא לו - זה ממש לא מעולה, זה גרוע, כי זה מראה שאותו אחד עוהדת את עצמו ולא את ה' יתברך.

אמונה - זה להאמין שמה ה' צוה - זה הכי טוב שיכול להיות, ולכן צריך לעשות את זה.

אי אפשר לשפוט אנשים כאלה אם לא היית בדיוק במקום שלהם, אני יכולה להבין אותם זה לא פשוט בכלל.

כי לכל אחד יש דרך שהוא מאמין. זה כמו להגיד אם אתה צמחוני תהיה כבר טבעוני, יש דרכים של אמונה ואם הם לא מאמינים שהם חייבים להסתובב עם ציציות ובחצאית שמכסה את כל הרגל כדי להאמין בה', אז זה איך שהם מאמינים.
יש הרבה אנשים שמאמינים, וזכותם, שה' קיים אבל הם לא אמורים לבוא ולקיים את המצוות שנכתבו לפני אלפי שנים וזה בסדר כי זאת דרך של אמונה, מהצד השני יש כאלה שמאמינים שלא רק ה' קיים אלא חובה למלא את המצוות, וזה גם בסדר. אף צד לא אמור לכפות על השני את האמונה שלו ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה ומאמין לנכון.

כי יש הבדל בין להאמין לבין להסכים

אני חילונית ולפי דעתי איש אחד לא צריך להכיר את החיים שלך ולהחליט מה את לובשת אוכל לובשת ועוד
אני מחליטה על החיים שלי ואל האמונה שלי

לולה היא החיים, אז את מאמינה את עצמך, לא בה' (שהוא ידוע הכל, ולא אנחנו).

אי אפשר לקבוע לאדם במה הוא מאמין.
כל אחד והאמונה שלו.

ומה אכפת לכם? שכל אחד יאמין במה שהוא רוצה.

אני מאמינה באלוקים
לא בתורה

הייתי ככה פעם, עכשיו אני מתחזק ומשתדל. הסיבה שהייתי ככה, כי פשוט לא ידעתי. לא טרחו להגיד לי את זה מעולם, ולא ידעתי כלום על ה'.

כי זה קשה ויש דברים שלא מסכימים איתם..

^רק חשוב לציין שיש גם חוקים שלא מסכימים איתם, הן בגלישה באתר והן חוקי מדינת ישראל. זה לא אומר שניתן לעבור עליהם... חוק זה חוק..

כי עם אני מאמינה אז מה זה משנה עם אני יחליט להיות דתייה או לא

כל אחד לוקח את הדת והאמונה שלו למקום אחר וזה מה שיפה בדת. כל החוקים שאנשים כמוך מנסים להטיף לנו רק הורסים את היופי של הדת. מבחינתי האמונה באלוהים היא תפיסה ואמונה אישית של האדם לאלוהים. כנל לגבי לבוש.
כל אחד יכול לקחת את הדת ולתפוס אותה איך שהוא מרגיש. אני יכול להגיד לך שמבחינתי אם יש אלוהים בשמיים (ואני מאמין באלוהים) אז לדעתי את אלוהים שאני מאמין בו לא מעניין אם אני אוכל כשר או לא ואיך אני מתלבש, הגיוני לחשוב ככה..לא?
אגב הלבוש הצנוע זה לא מה שיכריע האם בן אדם הוא דתי או חילוני. בכלל ההגדרות האלו לא לעניין לדעתי. כל ההקצנות שרואים בציבור הדתי והחרדי (כמו שמירת נגיעה, לבוש צנוע, כלים כשרים, ניקיון פסח וכו...) מרגיש לי כמו קנאות לאלוהים, זה משהו שאני סולד ממנו ולכן אני מאמין באלוהים בדרכי שלי האישית ולא נגרר אחרי הרוב, וכן אני מחובר לדת, אבל לא כמו הרוב הדתי והחרדי.

הרבה לא יודעים וחושבים למה צריך לעשות את כל הדברים האלה? מותר לי גם להדליק אש בשבת וכאלה כמו ששמח לעזור אמר בחינוך החילוני לא משקיעים מאמץ יותר מדי ללמד על המצוות ולא מלמדים לאמת כמעט בכלל או בכלל לא רק מלמדים למשל את התנך מי שרוצה שיאמין ומי שלא לא.
יש כאלה שאומרים שהמצוות לא מתאימות לתקופה שלנו אבל הם עדיין מאמינים וכו'.. רשמתי קודם יותר מפורט אבל נמחק לי ואני כבר לא זוכרת מה רשמתי :(
למה אני אישית רואה בזה בעיה? כי גם אני הייתי ככה בהתחלה ואז חשבתי לעצמי אם אני מאמינה באלוקים ואני כן עושה חלק מהמצוות ומה שרשום ואני מאמינה בתורה למה אני לא מקיימת את כל המצוות, זה קצת סתירה בעייני כי אם מאמינים באלוקים ובתורה ומה שרשום שם אמורים גם להאמין ולקיים את כך המצוות שהוא נתן לנו, כי אתה מאמין בו, אתה מאמין בתורה, אבל אתה לא מקיין את כל המצוות שהוא ציווה ואמר אותם בתורה שאתה מאמין בה? לא יודעת לי זה נשמע סותר אחד את השני

בין אם אנחנו חילונים או דתיים אנחנו נגועים בדת שמרגישה כמו כת, אבל אם אתן שלמות עם זה וטוענות שמותר לכם להיות עם חצאיות קצרות אז למה בכיפור אתן מתלבשות יותר צנוע? אז זה צביעות, אתן עושות את זה בכיפור כי מפחדות.

כי מאמינים שיש אלוהים אבל לא מאמינים בתרי"ג מצוות

כובש בנות לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד?
מה הקשר כיפור וחצאיות עכשיו?

אם יש משהו שאני שונא בדתיים זה שהם תמיד אומרים בעזרת השם, קודם תעשו בעצמכם ואז תגידו בעזרת השם, שונא שהם מטילים בה' כל כך הרבה אחריות! לא רוצה להיות דתי, אני אוהב להאמין בה' ולא בחוקי הדת. דרך אגב המילה "דת" מקורה מהשפה הפרסית שפירושה הוא חוק. לכן אני מאמין בה' אבל סולד מן העניין של חוקי הדת היהודית.
פלוסים להזדהות!!



מינוסים אם אתם לא מסכימים :(

מישהי אמרה בהתחלה משהו על חצאית..אז עניתי לה.

אהה חח אוקי

אני גם לא אוהב יותר מדי חוקים בדת כל דבר אסור אנחנו לא חיים באמת גמרו אותנו אנשים רוצים לחיות חיים נורמלים ולא להרגיש כאילו כל שניה אלוהים כועס כל מה שלא טבעי לא בריא ומסוכן, אני מאמין ישירות באלוהים ולא ברבנים ודת.

אם מישהו לא מאמין בתורה זה כבר משהו אחר
והדת בכלל לא חונקת פשוט צריך למצוא את המקום שלך, ולא חייב ללכת קיצוני עם המצוות ו"החוקים"

כי יש אנשים שחושבים שכדי להתקרב לאלוהים לא חייב ללכת לפי הדת, אלא בדרך מעשים טובים או ווטאבר אני לא יודע.

shayy__, א6כן חיב ללכת אחר יהחקוים והמצוות בקיציננות. אעתיק לך את האגרת של החזון איש על העניין הזה:

"כשם שהפשטות והאמת הם שמות נרדפות, כן הקיצוניות והגדלות שמות נרדפות, הקיצוניות היא ההשתלמות של הנושא, הדוגל בהבינוניות ומואס בקיצוניות, חלקו עם הזיפנים או עם חדלי תבונה.

אם אין קיצוניות אין שלמות, ואם אין שלמות אין התחלה, ההתחלה היא בקושיות ופרכות מתמידות, והתמימות היא התרצן החריף המכונן דבר דבור על אפנו ועל אמתתו.

רגילים אנחנו לשמוע בחוגים ידועים, כמכריזים על עצמם שאין חלקם בין הקיצונים, ומשאירים בכל זה לעצמם זכות ישראלי נאמן באמונה מספקת לתורה וד"ת, ומרשים אנחנו לעצמנו להגיד מנקודת משפט, כמו שאין באוהבי חכמה אהבה למיעוטה ושנאה לרב חכמתה, כן אין באוהבי תורה ומצוה אהבה לאמצעיות ושנאה לקיצוניות.

כל יסודי האמונה, י"ג העיקרים, והמסתעפים, המה תמיד בסתירה נמרצה עם המושכלות הקלות ושטף החיים המפותחות תחת השמש, והכרתם הבהירה, והמתורצת, והמושיטה דוקנות יתירה באמנותם, היא נועם הקיצוניות.

ואלה שמעידים על עצמם שלא טעמו מתק קיצוניות, מעידים יחד עם זה שהם חדלי אמונה בעיקרי הדת לפי כח עיוני ורגש נפשי, רק בחבלי יחוס-מה הם מתיחסים אליה, והקיצונים, לעמק נפשם, בכל רצון היותר כביר לחמלה על חדלי הקצה, לא ירחשו כבוד ויקר לאלה מתנגדיהם, והתהום המפסיק ביניהם, כאשר נפגש במעשים ממשיים המחוללות בהכרח טבען מריבות וקטטות, יוסיף את הקרע לאין מרפא.

הבינוניות שיש לה זכות הקיום, היא מדת הבינונים האוהבים את הקיצונות ושואפים אליה בכל משאת נפשם, ומחנכים את צאצאיהם לפסגת הקיצונות, אבל מה עלובה הבינונית הסואנת בוז לקיצונות.

חובת חינוכנו לקיצונות! הזיון של החינוך הוא, לטעת בוז וגיעול נפש להמתעוללים בקיצונות.

אמנם, לרוח הרותח בלב הנוער, לא יבצר להוציא משפט מרותח על האישים הפרטיים של המתעוללים, ובמדת ההפרזה, אך התפתחות הנוער לאהבת תורה באמת, הדרושה להתפעלות נפשי ונעימות שמימי, לא יתן לתת מעצורים על דרך החיים המוליכים ליושבים בעטרות ונהנים מזיו.

אלה המכוננים בתי חינוך ממוצעים, לא הצליחו, בשביל הזיוף שיש באמצעיות, ולב משכיל הולך ומזניח את הזיוף, החינוך שלהם, נותן את הצדק להחניך לפנות עורף להחוקים המושלכים עליו שלא לרצונו, ולהאמונות המעיקות לבו.

נגד זרם החיים, ואת סוד הקיצונות גזלו ממנו, בהתעולל בה גם הוריו ומוריו" (קבוץ אגרות, חלק ג, אגרת סא).

זה שמאמינים באלוהים לא בהכרח אומר שמאמינים בתנך. לכל אחד יש אמונה שלו

הנה סיבות שהדת לא בסדר, תראו כמה היהודים סבלו כל הדורות וגם עכשיו כי התחכמו שהם עם נבחר שלא עומד בכלל במצוות שקבעו להם במקום להגדיר כעצמם כבני אדם וזהו, מי שמתחכם תמיד חוטף.

כי הם לא מאמינים בדרך הזו להיות קרוב לאלוקים
דרך אגב אני כן מאמינה אבל מוצאת דרך מיוחדת

אישית, חצי מהחיים שלי האמנתי והחיים שלי בזבל

וזה רק מדרדר

אז אלוהים יכול ללכת לקפוץ לי אני מאמינה בו ושונאת אותו בכל ליבי

כובש בנות, מי בדיוק מתכחם בו? מי שדבק במה שה' סמר לנו, או אותו אחד שנסה לברוח מזה? למה באמת סבלנו, אם לא בגלל שעזבנו את דרך ה'?

אבל אתה לא רואה מה קרה מהתנך ועד היום תמיד היה התבוללות תמיד היו עבדים תמיד התעללו בהם וגם בשואה כי בסוף נופלים כי לא עומדים במצוות אז למה להתחכם שיורידו מהעומס בהלכות גמרו אותנו אפילו יש חרדים וחרדיות יוצאים בשאלה, תראה מזה תראה תעקוב מה עברו מפעם ועד עכשיו, ומה שעוברים היום זה היה גם פעם, עכשיו זה דור פרוץ שעושה את כל החטאים וכל דבר יכול קרות ..למה להתחכם?

לדעתי הוא לא ציווה עלינו לעשות את זה.
אם כמה שאני מאמינה קשה לי להאמין שהוא רוצה שנחיה בעולם כזה חסר שיוויון וזכויות.

לא ציווה כלום זה רבנים מצווים עלינו ותנך זה הלכות של פעם,כי הרי למה הם שינו דברים שקבע פעם? כמו להרוג הומואים או מי ששומר שבת להרוג ועוד דברים שלא עושים היום כמו שציווה בתנך.

אבל זה רשום בתנך איך לא ציווה? אם מאמינים בתנך מאמינים בכולו

agam/ana100, פשוט לכל אחד יש תפקיד אחר בעולם, ועלינו למלא אותו. יש גם חובות שונים.

לא להאמין במצוות - זה לא להאמין בה', כי אנחנו (כל עם ישראל) היינו עדים למתן תורה, ששם הקב"ה השמיע את קולו לכל העם.

נגיד לפי התנך הולכים לפי האבא אם יהודי והיום לפי ההלכות זה לפי האמא למה שינו?

כובש בנות, יש תנאים לקיים ארבע מיתות בית דין - צריך סנהדרין.

יש סיבה למה היא בטלה, מי למד גמרא - יודע למה היא בטלה.

אבל הציווי (בזמן שיש סנהדרין) הוא וודאי מאלוקים.

פעם לא קבלו הומואים והרגו אותם ואלוהים ציווה להרוג אותם אז למה משנים היום ומקבלים אותם? (לא שאני לא מקבל אותם אין לי בעיה איתם)

"נגיד לפי התנך הולכים לפי האבא אם יהודי והיום לפי ההלכות זה לפי האמא למה שינו?"

זה גם לא נכון, התורה - היא קבע שיהדות על פי האם:
"א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי אמר קרא (דברים ז) "כי יסיר את בנך מאחרי" - בנך מישראלית קרוי "בנך" ואין בנך הבא מן הגויה קרוי "בנך", אלא בנה" (יבמות כג ע"א, קידושין סח ע"ב).

הלימוד הוא שהתורה (דברים ז, ד) קוראת "בנך" רק למי שנולד מהגוי והיהודיה. רואים את זה מהספוק "כי יסיר" (הגוי) בלשון זכר ולא נאמר גם "כי תסיר" (הגויה) בלשון נקבה.

רואים גם בספר עזרא, ששם נצטוו לגרש את מה שנולד מהגויות:
"וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן יְחִיאֵל מִבְּנֵי עולם (עֵילָם) וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא: "אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ, וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וְעַתָּה, יֵשׁ מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל עַל זֹאת. וְעַתָּה נִכְרָת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם בַּעֲצַת אֲדֹנָי, וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה" (עזרא י, ב-ג).

רש"י
"וכתורה יעשה" - העושה המעשה הזה אשר יוציא אשתו ובניו העובדי כוכבים

^^ לא מקבלים אותם, אבל אין סנהדרין לקיים ארבע מיתות בין דין.

כי אני פחות מאמין בעניין הדת עצמה כאילו לשמור שבת,צניעות וכוכ אני שומר דברים כמו כשרות וחלב בשר אבל יד דברים שכן ויש שלא

את מודעת לזה שאת לא חייבת שבת בשביל להתחבר לה' כי אני די בטוח שמה הרבה מאלו ששומרים שבת הם מעבירים את הזמן להתסובב בחוץ

לא כל מי שמאמין באלוהים מאמין בדת, זה שניי דברים שונים.

כי זה קשה מאוד.
יש לי גם הפרעת קשב וריכוז (מאובחנת, מהאלה שהם 3-5% שיש להם את זה. לא כמו האנשים האלה שאומרים סתם) וחלק מהתסמינים שלה זה שכחנות וקושי בדחיית סיפוקים ועוד הרבה, ובדת צריך הרבה לדחות סיפוקים וגם לוותר על מלא דברים ואני בחיים לא אצליח.
אני משתדלת לעשות מה שאני מצליחה...

כי לאמונה וכוח עליון והכל אין קשר לדתות
דתות זה סיפורים שנעים לנו לשמוע על כל הדבר הלא הגיוניים שאולי קוראים פה
אלוהים זה בא ממך זה כוח שאת מגדיר מה הוא עושה ואיך הוא משפיע עליך

ספציפית אני כי אני לא מסכימה עם כל הדברים הכל לטובה? שטויות, תלוי למי. אני בן אדם אופטימי אבל לא חיה באשליות. וגם כי זה קשה
ואני חושבת שה זאת אשות שכל אחד מדמיין אחרת אותה זה סוג של עקרונות אם הבנתם צלש

מאמין בה' לא מאמין בדרך החיים של הדתיים...

כי אני לא חושבת שמה שאלוהים רוצה זה שאני אלבש חצאיות ארוכות
אני מאמינה באלוהים אבל זה שאני לא דתייה לא אומר שאני בן אדם רע

כל אחד ואמונתו

דתיים מקיימים את מעין "החוקים" שקיימים ביהדות. החילוניים לא או פחות מקיימים

אבל אתם מאמינים בתנך? אם כן אתם לא חושבים שאתם סותרים את עצמכם?

היום אחי.....דתי יכול להיות חילוני וחילוני דתי הכל תלוי בפנמיות..... חילוני מאמין הוא דתי באיזה איזור

כי אני לא רוצה אולי?
זה שאני מאמינה לא אומר שאני חייבת גם לשמור בשר וחלב לדעתי.
אני כן מאמינה שיש מישהו שם למעלה אפילו שזה נשמע לא הגיוני ככ אבל פשוט מאמינה אבל לא מחוברת לדת

אבל ה לא באמת אמר "תתלבשו צנוע"... זה התרגום של הדתיים...
אני מאמינה בה אבל אני לא מאמינה בפירושים שלהם לדברים..
אני חייבת להגיד משהו (ואתם יכולים להגיב לי מה שאתם רוצים, לא כזה אכפת לי)-
ה לא שופט אנשים לפי מה שהם אוכלים, לובשים, או אם הם שומרי שבת וכל הדברים האלה.... הוא שופט לפי אם הבן אדם טוב או לא. והאמת שנראלי לא הגיוני שה ברא לנו שיער על הראש בשביל שנכסה אותו... וכל הרעיון הזה של "להתלבש צנוע" בגלל שגברים "לא מסוגלים לשלוט על הצרכים שלהם" ממש מפגר לדעתי (סליחה על המילה)... כי באמת כאילו? איפה אנחנו חיים? בשנת הטרפפו שנשים היו חפץ?- יאלה הגיע הזמן להתקדם ולהבין שאנחנו לא שם יותר! זהו נגמר תקופת האישה במטבח ודואגת לילדים והגבר עובד.

אני אהיה הכי כנה שיש- אני לא שומרת כשרות (בעיקרון אני אוכלת הכל- פשוט אני לא אוהבת פירות ים וחזיר כי זה פשוט לא טעים לי).. אבל אם הייתי אוהבת את זה אני לא רואה סיבה למה לא, אני עושה קידוש כל יום שישי.. וגם מדליקה נרות עם אמא שלי ואחותי, אבל אני לא שומרת שבת (טלפון, חשמל, נסיעות, בישולים וכל אלה).
אני חושבת שסיימתי
נראלי שהבנתם את הנקודה שלי

מי שלא מאמין בתורה זה משהו אחר
כל אחד ובנקודת מבט שלו, אבל למשל אוכל אפילו אם אתם לא מאמינים בתורה שבעל פה הקטע של האוכל זה מפורש מהתנך, לכן אם אני לא אקיים את המצוות אני אוכל תסביך עם עצמי, אני ארגיש סתירה
בתנך לפי מה שאני יודעת באמת לא רשום ללכת עם חצאית למשל

אנונימית, ה' בהחלט צוה אותנו על שמירת שבת, צביעות והמון מצוות. לא עניין של פרשנות, אלה דברים מפורשים בתנ"ך. בתורה שעל פי - זה רק פירושים לתרוה שבתכב, אבל אל המצוות עצמן.

ובררו שה' ישפוט אותנו על כל מעשינו, כמו שנאמר "כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם - אִם טוֹב, וְאִם רָע" (קהלת יב, יד).