גם אתם מרגישים בלופ שלא נגמר? בסיוט שלא נגמר?

אנונימית יקרה,
אני קוראת את הפוסט שלך ושומעת את התסכול והייאוש שעולים ממנו משבר הקורונה הביא איתו תקופה כה מוזרה וחוסר וודאות שמקשים ומעיקים נדמה שבתוך השגרה, הכל כך לא שגרתית הזאת, יש תחושה של אובדן שליטה ובלבול לצד הרגשה שהכל תקוע
נשמע שאת מרגישה שאת קמה בבוקר לסתם עוד יום, כפי שעשית אתמול, כפי שיהיה מחר אולי את לא מצליחה לראות את האור בקצה המנהרה אולי את מרגישה שכל יום מביא איתו עוד מטען של כבדות, חוסר חשק לעשות כל דבר

יקירה, אין לי תשובה לשאלה שלך, אבל אני מאמינה ששיתוף עוד אנשים במחשבות האלו יכול לעזור. אולי לקבל עוד רעיונות לדרכים להעביר את הזמן, להפיג את השיעמום, להעסיק את הראש ולהסיח את דעתך אולי יוכלו להראות לך אולי עוד כיוונים שונים, עוד דרכים להתמודד עם המצב. ניסית לשתף את ההורים או אולי חברה קרובה בתחושות האלו?

בנוסף, יקירה, אם לא אדם קרוב לך אז אני מזמינה אותך לשתף אותנו - אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), תוכלי להתכתב עם אחד ממתנדבינו, להתייעץ, לפרוק עוד ממה שמטריד אותך, אנחנו כאן בשביל להקשיב, לנסות להבין ולסייע, ואולי יחד גם לעזור למצוא דרכים נוספות להתמודדות.
אל תשארי לבד עם המחשבות והחששות.
שעות הפעילות של הצ'אט הן: א'-ה' 10:00-00:00, שישי 8:00-13:00, מוצ"ש 21:00-00:00
אני מצרפת את הלינק לאתר למטה, אפשר להתחבר גם מהנייד.
מוזמנת כשאת מרגישה שאת צריכה,
שלך,
מתנדבת סה"ר

מבשלת משהו שאני אוהבת לכל הבית, זה כבר לוקח יותר משעה
משחקת עם אחותי
שעת סרט
צובעת קצת מנדלות
עושה וידאו עם חברות
מנצלת את הזמן בשביל לשפר את האנגלית, רוצה לדעת אותה בצורה שוטפת
עושה ספורט

כן ממש
מה שאמור לגרום לי לשמוח מאכזב אותי כל פעם מחדש, חברים שלי מסננים אותי ואני מרגישה כלכך לבד וחסרת תועלת שבא לי לבכות, אז אני מנסה להעביר את זה בלישון אני ערה איזה 3 שעות מתוך 12 וכשאני קמה כמו עכשיו אני מרגישה שבא לי למות

נהיה לי ממש חרדות ודיכאון לא יצאתי חודשיים מהבית , למדתי נהיגה אני בכיתה יא , עבדתי והכול נפסק ואני בכלל לא יוצא מהבית וזה ממש מתסכל