אתם חושבים שזה תקין שיש הרבה חילוניים שמרגישים שכאילו המדינה היא שלהם, ולא של הדתיים?

המדינה של כולם..

המדינה של כולם, בוודאי. ובדיוק בגלל זה לא ניתן שהמדינה תהיה דתית. אתה מאמין שהקב"ה נתן לנו את המדינה עבור שמירת מצוותיו? אז תשמור, מה הבעיה? אבל יש כאלו שלא מאמינים בזה, ואין סיבה לחייב אותם באמונה שלך, כמו שלא ניתן לחייב אותך באמונה של אחר. המדינה הוקמה עבור העם היהודי, ולא עבור הדת היהודית. ובמדינת היהודים, לכל יהודי חש את הזכות לחיות על פי רצונו.

שואל השאלה:
אני מדבר על האופי של המדינה, ולא על חיי הפרט.

גם אני. אין שום סיבה שלמדינה יהיה אופי דתי.

אסביר - יש הבדל בין אופי לצביון. כמדינה יהודית, על ישראל לדאוג לחופש דת מלא לכל אדם יהודי. כך שלמשל אין בעיה שחדר אוכל בבית חולים יגיש רק אוכל כשר, כי עליו לשרת את כולם. אבל אם מישהו מעוניין לאכול לחם בפסח בבית החולים, אין שום סיבה שלא יוכל לעשות זאת, באופן פרטי, ומחוץ לחדר האוכל.

שואל השאלה:
^^ יש סיבה לדמינה תהיה אופי דתי (התאני של הקב"ה על הארץ).

אתה ועוד כמה כמוך כופרים בך?

בעיה שלכם.

אין לה סיבה שהארץ הזאת תהיה שלנו, ללא שה' החליט לנו את הארץ הזאת לאבותינו ולנו.

אתה לא בכיוון אפילו. אם אני כופר באמונה שלך או לא, לא רלוונטי. המדינה הוקמה עבור כל העם היהודי, מכיוון שאת כל העם רדפו בגולה. הנאצים לא בדקו מי דתי ומי לא, אלא רצחו כל יהודי, גם כאלו שהדת בכלל לא מקבלת כיהודים. ולכן לכל יהודי יש את הזכות לחיות כאן בחופש מוחלט. אף אחד לא מעוניין לכפות עליך אורח חיים, מדוע אתה מעוניין לכפות על אחרים?

מסכימה איתך מאוד

"וצדיקים מלאכתם תעשה בידי אחרים"
אם לא החילונים - אז מי?

המדינה של כולם, מדינה דתית מייצגת רק צד אחד ולא את כל גוני המדינה.
מדינה "חילונית" (אלא אם זו צרפת...) יכולה דווקא להכיל את כולם, כי מדינה חילונית היא לאו דווקא זו שבה יש התנגדות לדת באופן גורף אלא שאופיה אינו דתי, היא יכולה להיות מבוססת על ערכים אוניברסלים שגם חילונים וגם דתיים מכל הדתות יכולים לקחת בהם חלק ולהאמין בהם, לתת מקום לכולם לבטא את עצמם וזה דווקא העקרון של הפרדת דת ומדינה - לתת לאנשים לבטא את האמונה הדתית שלהם אבל לא להפוך אמונה מסויימת לפנים של המדינה ככה שלא גורמים לניכור אצל אף אחד עם אמונה אחרת או מי שלא מאמין באף דת.
יש אזורים, ערים ושכונות שבהם יש קהילה דתית חזקה, וזה בסדר, אין לי בעיה שיהיו ערים כמו בני ברק שבהן קהילות דתיות יכולות להביא לידי ביטוי את האמונה שלהן ולהיות מקום לאנשים דתיים, כל עוד הם לא פוגעים בזולת או בעצמם.
אבל המדינה צריכה להיות של כולם ולהיות מקום שנותן בית וקול לכלל גווני החברה.