פליז כנסו אני בזוגיות ונפגעתי ממנה הרבה

תדברי איתה ותסבירי לה שאת מאוד קנאית

לשתף אותה בחששות שלך בפחדים שלך
אין סיבה שהיא לא תנסה להבין אותך
תנסו אפילו ביחד למצוא לזה איזה שהוא פיתרון

אוי אני כל כך מבין אותך
תראי, מה שאני למדתי בחיים זה לחיות את ההווה, מה שאת עושה עכשיו, זה הכי טוב שלך, את מתמודדת עם החרדות והקנאה עם הכלים שיש לך עכשיו, יכול להיות שבעתיד את תסתכלי אחורה ותגידי למה בכלל עשיתי את זה, אבל אז, כלומר עכשיו לא היה לך את הכלים שיש לך עכשיו. ומה שאת עושה זה בסדר! וזה טבעי שיהיו לך את כל חרדות ויכול להיות שזה נבוע ממשהו קטן ופתיר, לפעמים זה גדול וזה יכול להיות ואת צריכה לעשות מה שהכי טוב בשבילך בזמן הזה, אני ממש מבין אותך בקטע של "למלא חור" אבל בסופו של דבר שמסתכלים אחורה אולי זה לא הדבר שהיה הכי מתאים לעשות, אולי כן. אני לא יכול לבוא ולהגיד לך תיפרדי ממנה או אל תיפרדי ממנה, זה משהו שצריך לבוא ממך. ותזכירי שמה שאת עושה, את עושה תמיד עם הכלים שיש לך עכשיו והכוחות של התמודדות. "הסר דאגה מלבך כי הילדות והשחורות הם הבל" תתרכזי בהווה, תדברי איתה, תשתפי אולי זה יעזור ואולי זה לא. אבל זה משהו שצריך לבוא ממך

הקנאיות שלך לגטימית,אלא אם כן היא לא מוגזמת יש לזה מידה מסוימת
היא חשובה לך? תצטרכי להתחשב בה ולהתנהג אליה בכבוד בלי להכביד עלייה יותר מידי בכל מקרה יש גבול לכל דבר.

שואל השאלה:
אני מנסה לא להכביד בכלל, אני כבר לא משתפת אותה במה שעובר עליי כי הבנתי שזה מפריע לה, אני לא מראה יותר קנאה אולי לפעמים שקשה לי להשתלט אני מסתירה ממנה איך אני מרגישה הרבה.. וזה לא רק קנאה