אוף זה מתחיל ממש להלחיץ אותי ולהפחיד אותי אני כבר נכנסת לחרדות בגלל זה (כנסו)

תנסי להתעסק בדברים אחרים

היי תנשמי עמוק הכול טוב. לכולם יש לפעמים פחדים כאלה או אחרים. אבל אלו רק מחשבות והם לא צריכות להפחיד אותך. אל תדאגי או תפחדי בגלל משהו שאין לך שליטה עליו, תחשבי חיובי ועל דברים שמחים. באמת שאת סתם סובלת מהמחשבות האלה זה רק בראש שלך. תחשבי חיובי ותעסיקי את עצמך בדברים שאת אוהבת או שתשתפי מישהו קרוב שיוכל להרגיע אותך וזה יקל עלייך. ושוב זה לגיטימי לגמריי אין לך מה להילחץ, פשוט צריך לדעת להירגע

היי יקרה, זה באמת מפחיד לאבד אנשים קרובים. מפחיד שהעולם משתנה פתאום ואנשים שאנחנו רגילים שנמצאים בחיים שלנו פתאום כבר לא שם ואי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.
חשוב שתדעי שקודם כל המחשבה הזו היא טבעית ונורמאלית וזה בסדר לתת לה מקום והרבה אנשים גם כן מתמודדים עם מחשבות כאלה. ודבר שני- חשוב שתדעי שיש לך כוחות נפשיים הרבה יותר גדולים ממה שאת חושבת. אף אחד שימות לא ימוטט אותך ולא ישבור אותך, אני מבטיחה לך שאת תצליחי להתמודד עם מוות ורוב הסיכויים שגם עם המשברים האחרים שיהיו לך בחיים לא משנה מה יהיו ומתי יהיו, הנפש מפתיעה כל פעם מחדש. ברור שזה יהיה קשה ותהיה תקופה של אבל וזה ישפיע עלייך, אבל את תתגברי על זה. החיים ממשיכים ובני אדם יכולים להתמודד גם עם חוסר ולהמשיך להתקיים לצד אובדן וזה בסדר שקשה לנו ויש משברים, באמת באמת בסדר, החיים עדיין ממשיכים גם עם זה.
ושאלה- המחשבות האלה התחילו בגלל משהו ספציפי שאת יכולה להצביע עליו?

שואל השאלה:
ההורים שלי כבר די מבוגרים וזה ממש מלחיץ אותי אני כולה בת 14

אני מבין אותך.
זה פחד אבל הגיוני. לכול אחד לדעתי יש את הפחד הזה.
לדעתי את צריכה להתעסק בהווה במקום בעתיד.
לנצל את הזמן, את מבינה?
בהצלחה

הבנתי. אני חושבת שהכי נכון כרגע זה להתמקד בלזכור שעכשיו הם בחיים ועכשיו הם איתך ולך ולהם יש מזל שאתם מכירים אחת את השניה וזה עדיף מכלום ובואי תנצלי את הזמן איתם ותודי להם על מה שהם בשבילך. הדבר היחיד שאת יכןלה לעשות לגבי זה זה להפיק את המיטב מהזמן שעוד נשאר (שאגב הוא לא בהכרח כל כך קצר, היום הרבה אנשים חיים עד גילאי 80 90 וכו'... ואפילו יותר לפעמים.) הכל יהיה בסדר ועם מה שיגיע את תדעי להתמודד.
וזו גם לא בושה לשתף אנשים שאת מכירה בפחדים שלך ומה שעובר עלייך ולדבר איתם על זה, אל תשארי עם זה לבד.