12 תשובות
אני מבינה אותך נסיכה כל כך אבל אל תוותרי עוד כמה שנים תראי את מה שעשית ותהיי גאה בעצמך על הנתינה והעזרה הזאת רק מלקרוא את זה רואים שאת נסיכה שלפעמים נשברת ומותר באמת שמותר יהיה בסדר
תנסי לדבר עם ההורים שלך.. נכון את יודעת שהם עובדים קשה אבל זה לא אומר שאת צריכה על בסיס יום יומי לטפל באחים שלך.. והאחים הגדולים צריכים לעזור לך לטפל בקטנים, את עדיין ילדה את צריכה ילדות
זה קשה אני יודעת אבל בבקשה תפסיקי לבכות תנסי לדבר עם האחים או עם ההורים
שואל השאלה:
אני יודעת שאני צריכה ודיברתי איתם מלא על זה אבל הם אומרים לי שהם גאים בי ושאני עוזרת להם כל כך ויש ימים שהם אומרים שהם עושים הכול זה כמו פיצול אישיות אצלם
אני יודעת שאני צריכה ודיברתי איתם מלא על זה אבל הם אומרים לי שהם גאים בי ושאני עוזרת להם כל כך ויש ימים שהם אומרים שהם עושים הכול זה כמו פיצול אישיות אצלם
אנונימית
מבינה אותךך ככה זה הורים אל תתייחסי לחלק השני של הפיצול תתעסקי בחלק הראשון שהם גאים בך אני בטוחה שהם מעריכים אותך על זה תחשבי חיובי באמת הכל לטובה יהיה טוב
בטח את חושבת עכשיו שאנחנו לא מבינים אותך וזה ואנחנו כן הכי בעולם את רק צריכה ללכת עם ראש פתוח להזדקף לעלות חיוך על הפנים וזהו
את נשמעת נסיכה אמיתית!אשמח לדבר איתך ולמצוא פתרונות ..את לא אמורה להיות משרתת גם גברים יכולים לנקות ולעשות בדיוק את איתם דברין כמו אישה..אני פה בפרטי מוזמנת בכיף
וואו את אחות מדהימה!!
ואני חושבת שתקראי לכולם לבוא לסלון ותסבירי להם שזה לא לעינין אני מקווה בשבילך שהם יבינו!
ואני חושבת שתקראי לכולם לבוא לסלון ותסבירי להם שזה לא לעינין אני מקווה בשבילך שהם יבינו!
נסיכה שאת!כל הכבוד לך על זה.בעתיד את תתגאי בזה,ומין הסתם שגם יהיה לך קל יותר לטפל בילדים שלך,כי כבר יהיה לך נסיון.ואני מבינה את המצב שאת נמצאת בו...אבל לא נשמע שיש מה לעשות כל כך.פשוט תנסי אולי לדבר עם ההורים או משהו כזה.
אנונימית
אני רוצה להגיד לך שקודם כל נכון שזה קשה אבל אף פעם לא לוותר לעצמך תחשבי כמה דברים את מפסידה.. אם באלך לדבר ולקבל עצות בואי לפרטי.
ממש קשה לי לשמוע את זה...
תנסי לדבר עם ההורים שלך או שתתקשרי עליהם אם הם בעבודה.
והגיע הזמן שתעמדי מול האחים שלך ותסבירי להם שבגלל שההורים לא בבית את צריכה לדאוג להם והם צריכים לכבד אותך.
בהצלחה ;)
תנסי לדבר עם ההורים שלך או שתתקשרי עליהם אם הם בעבודה.
והגיע הזמן שתעמדי מול האחים שלך ותסבירי להם שבגלל שההורים לא בבית את צריכה לדאוג להם והם צריכים לכבד אותך.
בהצלחה ;)
נשמע קשה, הנה דעתי. תדברי עם ההורים שלך, לבד. תנסי שלא להפוך את זה לוויכוח, אלה פשוט לשיחה. תספרי להם הכל, כל האמת, תראי כמה קשה לך, כמה את נשברת, כבר מיואשת ועצובה. אם יש דמעות אל תעצרי. הם לא יבינו את המצב אם הם לא יבינו איפה את נמצאת. תספרי להם על כל מה שאת עושה, ואחרי זה, תגידי שאת כבר לא מסוגלת, וזה לא מצב נכון. תגידי להם שאת רוצה לעשות שיחה משפחתית בסלון, אם ההורים וכל האחים, ולדאוג שמעכשיו אתם עושים דברים באופן שווה, את גבר לא אמא מס' 2 יותר. תגידי שמעכשיו את לא מנקה אחרי אח שלך הקטן, הוא מסוגל לבד. להרדים אותו הוא גם מסוגל לבד, או לפחות שינסה לבד קודם. בקשר ללהביא ולהחזיר מבצפר, אם הוא מספיק גדול כדי לעשות לבד שיחזור לבד (אולי תלכו איתו איזה פעמיים שלוש לפני לוודא שהוא יודע את חוקי הכביש), ואם הוא קטן מידי אז האחים יעשו תורנות. את המטלות תחלקו שווה בשווה, שהקטן יעשה דברים קלים יחסית. תדאגי שההורים שלך יתמכו בך ויגבו את כל מה שאת אומרת, שיגידו הם את הדברים האלה. ותקבעו איזה עונש מסויים אם מישהו לא עושה את המטלה שלו. אל תעשי מטלות שלא שלך בשום פנים ואופן!! ככה האחים שלך יבינו שאם דוחפים אותך טיפה את תיכנעי.
שאת מדברת עם ההורים, תגידי להם שאת מבינה שהם זקוקים למישהו שיעשה את הכל, אבל יש מצב אפשרי אחר בו כולם עוזרים ולא הכל נופל רק עלייך, שם עדיין כל מה שצריך להיעשות יעשה. בהצלחה עם זה, זה הרעיון הכי טוב שיש לי
שאת מדברת עם ההורים, תגידי להם שאת מבינה שהם זקוקים למישהו שיעשה את הכל, אבל יש מצב אפשרי אחר בו כולם עוזרים ולא הכל נופל רק עלייך, שם עדיין כל מה שצריך להיעשות יעשה. בהצלחה עם זה, זה הרעיון הכי טוב שיש לי
באותו הנושא: