7 תשובות
וואו, אני לא יודעת להמחיש לך כמה אני מסכימה איתך.
זה פשוט כל כך מוזר מבחינתי, ונראה לי כל כך לא לעניין.. יופי שהם יודעים לשיר, אז מה?
לא יכולה להבין את זה
מסכימה איתך
אני מסכים איתך.
זה נראה כאילו עבור אנשים רבים, ברגע שהם מזדהים ואוהבים הרבה שירים של אדם מסויים, נמחקות המחיצות בינהם ובין הזמר והוא הופך למעין שילוב של מי שהם ושל מה שהם תופסים כאידיאל השלמות.

אפשר לראות את זה לדוגמא שהזמר משנה כיוון מוזיקלי, והמעריצים שאוהבים את השינוי אומרים שהוא ממציא את עצמו מחדש ונשאר רלוונטי, ואלה שלא אומרים שהוא "התמסחר", כאילו הוא חייב להם דין וחשבון על בחירותיו המוזיקליות.

או כשהזמר מואשם במעשים כאלה ואחרים, ואז המעריצים דוחים את ההאשמות על הסף וטוענים שוב ושוב שזה לא נכון ושמעלילים עליו עלילות כי הוא מפורסם, אפילו שהוא אדם זר שהם אינם מכירים. רבים אומרים שהם מכירים ויודעים שזה לא קרה כי אי אפשר "לזייף אותנטיות" כמו שיש לזמר והם יודעים שזה אדם טוב וזה "לא מתאים לא" (על אף שמקרים כמו של ביל קוסבי מראים יפה מאוד שקיים הבדל גדול בין התדמית הציבורית של אדם לאישיות הפרטית שלו).

סליחה על המגילה וזה אבל סופר מסכים איתך.
מסכימה. לדעתי זה שמישהו בן אדם טוב למרות שהוא מפורסם ושר יפה זו לא סיבה להעריץ
מסכימה אבל בדרך כלןל אני יעריץ זמר גם בגלל שהוא בן אדם טוב וראוי להערצה ולא רק בגלל הקול או השירים שלו
מסכימה, תמיד הייתי ככה בכל דבר, תמיד הערכתי אנשים, אהבתי את איך שהם כותבים, את המוזיקה שלהם, את הצורת משחק שלהם, את הדברים שהם עברו בחיים ואיל שהתמודדו איתם.... אבל המילה "הערצה" היא גדולה מידי. לדעתי אין טעם להעריץ מישהו שאנחנו אפילו לא מכירים
אנונימית
אנשים שמעריצים זמרים לא מעריצים אותם כי הם זמרים, אלא בגלל מי שהם
כנראה מתחברים לאופי ולהתנהגות שהם משדרים, רואים בהם אנשים שהם עצמם היו רוצים להיות
אנונימית