היי, אפשר חוות דעת על קטע הטקסט שכתבתי?

עמדתי שם, בוהה בקיר הלבן והחלק אשר ניצב מולי, חוסם את דרכי.

מה עליי לעשות? אין לי אפשרות לעבור דרך צדדיו של הקיר, אין לו צדדים, הוא רק ממשיך וממשיך, הוא לא נגמר.

גם אין לי אפשרות לעבור מעליו, הוא ממשיך עד לשמיים, בעצם יותר מזה, הרבה יותר מזה.

אולי אם אני אחשוב טוב אני אמצא את הפתרון? אולי לא באמת צריך לעבור את הקיר? אולי צריך למצוא דרך לעבור דרכו?

וככה, המוח שלי התחיל לעבוד, ממלא את הקיר הלבן והחלק בנופים הרריים, בדמויות של אנשים, בחיות, ואפילו בחלל ובכוכבים.

התקדמתי קדימה, לעבר הקיר, שכבר לא נראה כמו קיר, הוא נראה כמו יקום שלם, בו יש עולם, עולם בו אין לי גבולות, עולם בו אוכל לעשות כל מה שרק ארצה, אם זה להגשים את חלומותיי, להשיג את כל מטרותיי, ואפילו מה שלא אוכל לדמיין.

עכשיו הכל ברור, אני הבנתי את זה! זה לא היה רק קיר לבן וחלק, זאת הייתה תפיסת העולם שלי, הצורה בה אני אבחר לראות את העולם, את היקום.

אני מצאתי את האושר שלי, מצאתי את השמחה שלי, הגשמתי את כל חלומותיי, השגתי את כל מטרותיי. אני הצלחתי.

אני הצלחתי כי אני בחרתי להצליח, בחרתי למלא את הקיר הלבן, המשעמם והחלק בכל מה שרק ארצה, אפילו יותר מזה.

הקיר הזה מעולם לא חסם את דרכי, הוא היה הדרך שלי, כל חלק קטן או גדול ממנה, הקיר הזה- זו הייתה דרכי.

(אם לא שמתם לב הטקסט לא מדבר ספציפית על זכר או נקבה, הוא לשני המינים. אשמח לחוות דעת. דרך אגב אני בת 13)