אי פעם משהו ריגש אתכם ואז קלטתם שאתם היחידים שבוכים ואז אתם מרגישים שיצאתם סתומים?

היום סיפרתי לאמא שלי על הסיפור של סדרת הווקאלויד של פייפר פליין ופריסונר (תרגום: עצוב לאללה קיצר) והתחלתי לבכות כמו מטומטמת ופתאום אני קולטת שהיא מסתכלת עליי בכזה שוק כאילו "למה היא בוכה על איזה ילד אנימה שמת" ואני כזה קולטת שהיא בחיים לא ראתה את הקליפים או משהו והיא לא מכירה את הדמויות אז כמובן שמוות של איזה ילד אנימה לא יגרום לה לבכות כמוני עלמןגיגאודיחםראעןכ.
קיצר פאדיחה.
קרה לכם משהו דומה? שדוגמה נגיד ראיתם סרט עם חברים והיה קטע מרגש ואתם הייתם היחידים שזה אשכרה ריגש אותם ושאר החברים שלכם בצד עושים צחוקים או משו ואתם מרגישים פאדיחה?