לדעתכם, יש לי בעיה נפשית? זה עד כדי כך גרוע כפי שטוענים?

יש לך בעיות לא בעיה

מה למה שתעשי את זה

שואל השאלה:
אנונימית יקרה:
את יכולה לפרט קצת במקום לרשום 5 מילים?

כן כנראה

אימלה מה יש לך

שואל השאלה:
^ח כפול 6 הי-

רשמתי למה אני עושה את זה.
אני עושה מחקר.

אני לא יכולה לפרט כי אני לא פסיכולוג

וגם איזה מחקר?

שואל השאלה:
^לא צריך להיות פסיכולוג כדי להביע דעה.

שואל השאלה:
שלומו304:

מחקר פסיכולוגי שאני עובדת עליו כבר 6 שנים.

זו לא תהיה דעה, צריך אבחון של גורם מקצועי, אני יכולה סתם להטעות

לא באלי להכביד עליך או לעליב אותך או לפגוע בך או משהו אבל לכי לפסיכיאטר

מה המחקר?

כן הבנתי שמחקר אבל איזה

את כתבת שאת מנצלת אנשים זה הבעיה, את לא יכולה פשוט לנצל אנשים זה מגעיל .

יכול להיות שאת קצת מבולבלת ולא מבינה איך הדברים מתנהלים יש אנשים שיכולים לקחת את זה ממש קשה אני לא חושבת שזו בעיה נפשית לדעתי אולי את קצת מבולבלת דרך אגב איזה מחקר את עושה? תחשבי שזה משהו שהכרחי לנצל חברים בשבילו

שואל השאלה:
justcureme:

נכון, אני לא אחלוק על דעותייך כי את צודקת בהחלט.

אני לא הייתי רוצה להיות במקום של האנשים הפתיים האלו כמובן, הם מפזרים יותר מידי אמפתיה אחד לשני וכל זה וזה מגעיל אותי.

אני לא חושבת שאני צריכה בני אדם לצידי, והאמת לא באמת אכפת לי מהם.

יש לי סיבות ללמה אני שונאת בני אדם:
1. עצם זה שהם נושמים.
2. עצם זה שהם מדברים.
3. סיבות 1 ו-2.

אני לא מבינה למה הם עדיין חברים שלי למרות שאני אומרת להם להתרחק (לא רומזת, אומרת) אני מניחה שהם לוקחים את זה לצורה בה אני צריכה חברים ואהבה אז הם נשארים.
חה, טיפשים.

אז אני לי ממש למה לא לנצל את זה למטרת מחקר גדול מאוד... מה לא?

לא בקטע רע, את לא 100%

שואל השאלה:
לכל השאלות של "על מה המחקר", זה לא רלוונטי.
תשאירו את הסקרנות שלכם לדברים אחרים :)

שואל השאלה:
חחחחחח הי:

ברור שאני לא 100 אחוז, אין מישהו שהוא 100 אחוז, גם את לא 100 אחוז וגם כל האנשים שחיים על כדור הארץ לא 100 אחוז.
לכן אנחנו לא יכולים להגדיר גם מה זה 100 אחוז מהבחינה הזאת.
אפשר להגיד 100 אחוז מבחינה גופנית נגיד, אבל זה לא משהו שאפשר להגדיר.

טוב אחי

לול אני מת

שואל השאלה:
אני אתאפק כדי לא לרשום תגובה על ה-"טוב אחי"
לא בגלל בעיה מגדרית או משהו שקשור לזה, רק מתגובה אחת ניתן ללמוד על האישיות שלך.
(כמובן שגם מהתמונה)

את לא מכירה אותי מה את רוצה

שואל השאלה:
אבל אני אמרתי להם ואני בקשתי מהם אישור.
לפני שהתחלתי לחקור אותם אני שאלתי אותם אם הם מעוניינים לקחת חלק במחקר וכמובן שפרטתי על המחקר שאני עושה והם הסכימו.

ואני לא חברה רעה אליהם, ההפך אני עוזרת להם במה שהם מתקשים בלימודים (שזה כמעט כל המקצועות), אני תומכת בהם ועוזרת להם.
(אבל רק בגלל האינטרס.)

אז אם רובן לא יודעים שאני רעה בסתר מה הבעיה? זה הרי לא פוגע בהם.

הם מרווחים ואני מרוויחה מהם.

ואני לא הולכת לפגוע בלבבות שלהם.

פחחחח מה את מפענחת אישיות של אנשים לפי תמונות

שואל השאלה:
^ אממ... תאמיני לי שזה אפשרי.
אנשים בעלי ביטחון ישימו תמונה שלהם.
אנשים ביישנים ימענו מלשים תמונות שלהם.
ופרחות ישימו תמונה שלהן עושות פוזה מול מראה, מחזיקות את הטלפון שאצבע אחת תמיד תיהיה למעלה כדי שיראו את הלק וישימו פילטר כולשהו.
מן הסתם שאי אפשר לשפוט מישהו בגלל תמונה. אפשר לשים לב גם על האישיות שלו בגלל השפה שלו.

אם את לא הולכת לפגוע בהם זה סוג של בסדר. אבל פשוט למה? אם את לא צריכה ורוצה אנשים לידך בסדר. אם את צריכה אותם למחקר בסדר. אבל למה את חברה שלהם אם די ברור כאן שאת שונאת אותם? את לא יכולה לחקור אותם ולהסביר להם לפני שאת לא רוצה להיות חברה שלהם ושאת רק צריכה עזרה במשהו? זאת פשוט צביעות וחוסר לב להשתמש בהם ככה וכדאי שתלכי לראות פסיכולוג

שואל השאלה:
^ כי אני צריכה לתת להם הרגשה שאני חברה שלהם, כדי שהמחקר יהיה רציני יותר.
אני אמנם לא אפרט על המחקר אבל במחקר הזה צריך שאנשים יסמכו עלייך.

אבל נראלי שלי יש בעיה נפשית כי את נראית מעניינת.

אמלה מה את רוצה ממני

^^טוב... אבל אחרי הניסוי את עומדת לשבור לכולם את הלב וללכת להיות מדענית מרושעת?

את נשמעת לי סתם פסיכופתית שצריכה לבדוק את עצמה.
אנשים זה לא בובות באיזה קטע בדיוק את חושבת שאת יכולה לנצל אותם.

סתם שתדעי אני ישים איזה תמונה שאני רוצה ואני יגיב מה שאני רוצה. אין לך בכלל את הזכות לשפוט אותי ואת האופי שלי אני ליטרלי רק רשמתי "טוב אחי"

באמת מסכנים אנשים שאת "חברה" שלהם

שואל השאלה:
justcureme:

דבר ראשון אני מעריכה את התגובות שלך.
דבר שני, אני לא באמת אנטוש אותם סתם כך.
יש לי דבר להתרחק מהם כך שלהם לא יכאב, ואולי עד שאני אסיים את המחקר הזה כבר כל אחד ילך לצבא וכך או כך נפרד.

שואל השאלה:
חחחחחח הי-

אשים* אגיב*

ולא אכפת לי אילו תמונות את שמה זה לא באמת מעניין אותי.
את שומשת כרק דוגמה וזה הכל. אל תדאגי אני לא היחידה שהשתמשה בך כדוגמה, זה קרה ויקרה לך עוד הרבה.

ואני מתנצלת אם פגעתי בך.

רק רציתי לומר שהאמת ממש נפגעתי ממה שרשמת ושאפילו הרגשתי שאת יורדת עליי.
אני סולחת לך אבל פשוט רציתי שתדעי את זה.

שואל השאלה:
^

אני חושבת שאת לא צריכה לתת חשיבות רבה למה שאומרים עלייך, ובעיקר לא באתר.
לאנשים תמיד יהיו מה להגיד ולפעמים צריך לדעת לשים פס.
השאלה ששאלתי כמובן שהייתה די מיותרת ומובנת מראש אבל זה הדרד לדברים אחרים.

אז אם באמת לקחת את זה לעומק ליבך פשוט תביני שלא משנה מה את יודעת מי את ומה את שווה.

אם באמת שנית את התמונה שלך בגלל מה שאמרתי לך תחזירי כי אני נוטה להגיד הרבה דברים לווא דווקא נכונים.

שבת שלום שיהיה לכולם

יש לך בעיות

שואל השאלה:
justcureme:

אני יודעת שהכל יכול להשתנות ברגע, אבל לפי איך שאני מכירה את האופי שלי זה לא הולך להשתנות...
מתמיד אני כך מאז שאני זוכרת את עצמי ואין לזה ממש סיבה.
מהגן אני זוכרת אותי מתבודדת עם איזה ספר פסיכולוגיה ביד והגננת תמיד אמרה לי לעזוב את הספר הזה וללכת להכיר חברים ואני אמרתי: "לא, כי אני לא אוהבת בני אדם. "
אנשים משום מה תמיד באים אליי, כדי ליצור איתי חברויות ואני לא ממש יודעת למה. אני לרוב סתם עם הטלפון או ספר ואנשים באים, מדברים איתי ורוצים להיות בסביבתי.

וקצת חבל לי כי אני יודעת איך זה יגמר ובגלל זה אני אומרת להם להתרחק ממני, לא אומרת את זה באופן מתנשא אלא באופן שזה יהיה לטובתם.

אין לי שום כוונה להעליב אף אחד, בגלל זה אני לא ממש יודעת מה אני אעשה אחרי שיגמר המחקר.
אני אוכל להיות חברה שלהם אבל לא באמת להתייחס אבל כן לנסות.
אני באמת לא יודעת מה לעשות אחרי המחקר אני לא אדע על מה לדבר איתם למרות שאני יודעת עליהם הכל בגלל המחקר...
פשוט לא יסקרן אותי כבר.

שואל השאלה:
שלומו-
ידוע שיש לי בעיות. תודה.

לא יודעת אם לקרוא לזה בעיה נפשית אבל כן יש שם משהו חריג לפחות בעיניי, להתקרב לאנשים רק כדי להשתמש בהם ושנניח והם גם משתמשים בך רק שהם לא יודעים שאת משחקת את עצמך טובה אליהם (או שכן חח כבר איבדתי אותך) זה מרגיש מוזר, כאילו אני מבינה את זה יכול להיות שאת לא אוהבת להתחבר לאנשים ואת מהאנשים שיעדיפו להיות עם עצמם, יש כאלה וזה בסדר, אבל אם את באה להתחבר ולהתקרב לאנשים בשביל מטרה מסויימת זה ניצול, לא באה לשפוט כי אני לא מבינה מאיפה זה נובע ואולי יש סיבה לזה שאת ככה אבל זה נשמע מצב מוזר, כי בני אדם הם יצור חברתי עם רגשות והכול וברגע שמנסים להתחבר אל מישהו באיזשהו שלב מתחילים להיות אליו רגשות ומתחילים לאהוב אותו ולהיות אכפת ממנו ואם אצלך זה לא קורה אז זה מוזר אבל זה כבר בחירה שלך אם לאהוב אנשים או לא, אבל כשלא אוהבים מישהו במקרה הטוב מתרחקים ובמקרה הרע באים ופוגעים בו באיזשהי צורה ואצלך את פשוט משתמשת בהם וזה כבר לא בסדר וזה מראה על חוסר אמפטיה ורגישות במקרה הזה, לא אומרת שאת בן אדם רע אבל פה ספציפית זה יכול להכאיב לאנשים, תחשבי שאת מתקרבת לאנשים ומבחינתם הם יוצרים איתך חברות וקשר עמוק וסומכים עלייך ומבחינתך הכול זה משחק אז וואלה זה מוזר וזה ממש ניצול ולא מבחינתי זה לא בסדר ואם מישהו היה מתנהג אליי ככה הייתי נפגעת ממש, אולי הם לא יודעים את זה שמבחינתך זה ניצול אבל מוזר לי שאת מצליחה לחיות בידיעה שאת משחקת באנשים.
וזהו לא באתי במטרה לפגוע ומצטערת אם זה יצא ככה אבל כן אלו דברים שלדעתי חשוב להגיד במצב הזה, בהצלחה בכול מקרה.

טוב ככה את ממש מוזרה בקטע של ממש ממש ממש ממש מוזרה לפי איך שאת מדברת אבל אין בעיה שתעשי את המחקר אבל אמרת שאחר כך את תזרקי אותם לפח וזה יכול לפגוע בהם אז פשוט אחרי שתסיימי עם המחקר אז תמשיכי להיות חברה שלהם ואז זה לא יפגע בהם

שואל השאלה:
^ מעריכה את התגובה :)

ואל תדאגי אני לא נפגעתי, אני לא נעלבת מדברים כאלו..

אני הייתי מעדיפה להשתנות, לא בגלל שאכפת לי מזה שהם יעלבו אלא בגלל שאני חושבת מה יהיה הלאה, מה יקרה בחיים שלי? מה אני תמיד אשחק באנשים? אני לא רוצה להיות כזו אני רוצה גם להרגיש משהו...
אף פעם לא הרגשתי עצב לדוגמה, אני לא זוכרת שבכיתי אף פעם גם כשברתי את הרגל או היד.
אני רוצה להרגיש אהבה ואני רוצה שיהיה אכפת לי מאחרים.

אבל זה לא אני.
אני לא יכולה לשנות את האופי שלי...
גם הפסיכולוג הכי טוב לא יכול לשנות את זה.

(אני לא יודעת למה תמיד בימים אני אדם ממש רשע בלי שאני שולטת או רוצה וזה פשוט יוצא ממני ולפעמים בלילות זה נרפא לי ואני מרגישה טיפה אמפתיה)

שואל השאלה:
senpai-

אני לא יודעת מה קורה לי.
אבל אל תדאגו לי זה עוד מעט יחזור, פעם בכמה שבועות זה קורה לי בלילה שאני נעשית קצת יותר נחמדה לאנשים ואז זה עובר לי בוקר לאחר מכן.

שואל השאלה:
^ כן...
אני לא ממש אשמח וכנראה אנסה להעלים את זה ממני.

יאיי יש לי גם פיצול אישיות, עוד מחלה נפשית לאוסף.

יום יבוא ואני אסדר את כל המחלות שלי במדף.

(סליחה אני מרגישה אנושית יותר מידי כעת.
אני חושבת שמוטב שאלך לישון אולי אני כך בגלל שזה היום ה4 שלא ישנתי ברצף. הייה שלום לכולם)

אני שמחה לשמוע שהעברתי את הכוונה שלי בלי לפגוע אבל את גם אמרת שאת בכללי לא כזאת שמרגישה רגשות, האמת זה נשמע קצת הזוי, תמיד אני אמרתי לעצמי הלוואי שלא הייתי נפגעת והלוואי שלא הייתי נקשרת לאנשים ככ מהר, אני מניחה שיש כאלה שהם קיצוניים, נגיד אצלי זה היותר מדי רגש ואצלך זה כניראה האדישות או לא יודעת איך לקרוא לזה, לא יודעת אם קיים כזה דבר להיות בן אדם בלי רגש, זה נשמע לא הגיוני כי זה חלק משמעותי מאיתנו, המצפון שלנו והבחירות שלנו והתחושות והמחשבות והכול סובב סביב זה, אני לא פסיכולוגית או משהו אבל יכול להיות שבאמת קיים כזה דבר ומה שאת מרגישה זה אולי משהו שאת אפילו לא שולטת עליו ויכול להיות שאולי זה משהו שנולדת איתו, באמת אין לי מושג, אבל עצם זה שאת רוצה להרגיש משהו זה כבר התחלה, לדעתי הדבר הבא שאני במקומך הייתי עושה זה מנסה להבין מאיפה זה נובע ולמה את ככה, כאילו אולי זה מולד או שאולי עברת איזשהי טראומה שגרמה לך להיות ככה, באמת שאין לי מושג כי זה משהו שבחיים לא נתקלתי בו אבל אני במקומך בשביל להרגיש יותר שלמה עם עצמי הייתי מנסה להבין מאיפה זה נובע ואז ככה אולי גם תדעי מה הצעד הבא שתוכלי לעשות בשביל ל"תקן" את זה, לפחות בשביל עצמך, כי שוב אנחנו יצור חברתי ובשביל להתחבר לאנשים חייב שיהיה איזשהו רגש, עצב ואהבה וחמלה ואמפתיה וכול מה שבא עם זה, וכן בתכלס אפשר לחיות לבד ולהרגיש כמו "זאב בודד" אבל זה עלול לגרום לך להפסיד הרבה קשרים עם אנשים, יכול להיות מבחינתך זה לא חיסרון כי ממה שאני מבינה זה משהו שתמיד קיים אצלך אבל לדעתי זה פספוס אבל זה כבר בחירה שלך אבל ברגע שזה בא על חשבון אנשים ואת פוגעת בהם (במקרה הזה זה ניצול) מבלי שאת מרגישה רע עם עצמך ואת מרגישה שלא אכפת לך ושאת סבבה עם זה אז זה משהו אז זה בעייתי כי זה כבר לא פוגע רק בך זה גם פוגע באחרים אפילו שכניראה זה לא בכוונה ואת לא רואה את זה בתור משהו כזה נורא כי אולי את לא יודעת איך זה מרגיש להפגע (זה מה שהבנתי ממך).
נשמע מצב מוזר ומצטערת בשבילך שזה ככה.

יאוו אני בוכהה פה זה חרטאא זה סתם ספאם

היי :). על פי מה שקראתי עד כה, עושה רושם שיש לך מספר תכונות העולות בקנה אחד עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית. כמובן שאני לא פסיכולוגית ועל כן אין שום ביסוס מאחורי האבחנה הזו למעט ידע כללי ואינטואיציה. הייתי מציעה לעשות רפלקציה אישית ולבחון מה מניע אותך לנהוג באופן כל כך אפטי כלפי אחרים, שהרי סביר להניח שלא היית רוצה שינהגו בך באותו האופן. גם אם המחקר נעשה בהסכמה לכאורה, עדיין מדובר בפגיעה חמורה בסובבים אותך, ואם אין לך נקיפות מצפון על אותם מעשים בהחלט יתכן שהתפיסה שלך מעוותת באופן מסוים, הייתי פונה לאיש מקצוע במצבך, זה עשוי לשפר מאוד את אורח חייך. בני האדם הם יצורים חברתיים ולכן התבודדות יתרה ויזומה היא דבר לא בריא בין אם את מרגישה כך או לא, את רק תטיבי מחברי אמת, האמיני לי :).