למה דיכאון והפרעות אכילה זה "טרנדי"?

זה לא

מאיפה הבנת שזה טרנד?

זה לא טרנד

אני מקווה שזה לא נכון ושזה לא טרנדי

שואל השאלה:
כי כל האינטרנט מפוצץ באנשים שחושבים שזה טרנד ואומרים לכולם שהם בדיכאון בלי שום איבחון וזה

תבינו, כל מה שרע בדור הזה הופך למגניב.

כנראה הם מרגישים ככה למרות שאני מסכימה שיש כמה שאומרים את זה בגלל שזה כביכול התחיל להיות "טרנד"

זה שמישהו לא אובחן, לא אומר שאין לו הפרעת אכילה או דיכאון וכו'. כאילו עד הרגע שאתה מאובחן אין לך את זה באמת ומאותו הרגע יש?
התחלתי לפתח הפרעות אכילה כשהייתי בת 14.5, זה עוד היה ממש בקטנה ואני מאוד החזקתי את עצמי שלא לפגוע לי בבריאות, אבל הרגשתי שזה הולך ונהיה גדול עליי וחזק ממני. אז פניתי לעזרה למלא אנשים, והם לא עשו כלום. יותר מאוחר באותה השנה התחילו להבין בבית ספר שמשהו לא בסדר ואמרו להורים שלי לקחת אותי לפסיכיאטר. היא כתבה שיש לי דיכאון ושיש לי "תסמינים קלים" של הפרעת אכילה ובקיצור ביטלה את זה, אז לא טיפלו בי. שנה וחצי אחרי זה התחיל להחמיר ורק אחרי כמה חודשים התחילו לטפל בזה. לאבחון הגעתי יותר מחצי שנה אחרי, ואובחנתי עם אנורקסיה. אז מה כל הזמן הזה שלפני האבחון לא הייתה לי הפרעת אכילה? בחודשים שלפני שאנחנו לי דיכאון לא היה לי דיכאון? אה כנראה שלא ופשוט היה לי כיף לשחק אותה סובלת, פשוט זה טרנד מה זה כיף.

וגם יש לי התקפי חרדה ואין לי שום אבחון שכתוב עליו חרדה. אז תגידו לי אתם כי אתם בטח מומחים בתחום, בטוח למדתם פסיכיאטריה- אין לי חרדה? ההתקפים זה סתם איזה משהו שהמצאתי? אולי בכלל יש לי אסתמה ולא סיפרו לי?

שואל השאלה:
^ אני מדברת על אנשים שעושים את עצמם... הייתה פה לפני כמה זמן שאלה של איך להיכנס לדיכאון כי מישהי חשבה שזה מגניב ועל זה אני מדברת לא על מקרים כמו שלך
תאמיני לי שאני מבינה אותך הכי בעולם ולא מזלזלת בדיכאון אפילו לא לשנייה
עריכה: ואני גם מכירה את הנושא סופר מקרוב כי אח שלי היה בדיכאון והחברה הכי טובה שלי ניסתה להתאבד...