איך להפסיק את הדיכאון הזה? איך להפסיק להיות עצוב כל הזמן?

רק רוצה לציין:

יש הבדל בין דיכאון לבין להיות עצוב וזה משהו שחייבים להבין, בכיתה ח' ממש גרמתי לעצמי לחשוב שיש לי דיכאון וזה לא בהכרח נכון במיוחד כשאתה לא מאובחן. זה נורמאלי שיש תקופות קשות גם אם הן נמשכות וארוכות, זה מובן לגמרי ולצערי הרבה עוברים את זה וגם אני עברתי את זה ומדיי פעם אני עדיין חובה התקפי חרדה/פאניקה וזה נוראי אבל עוברים את זה. בין אם זה ללכת לפסיכולוג ולשתף על מה שעובר עלייך ובין אם זה להתחיל תהליך וללמוד לאהוב ולהעריך את עצמך. תמיד יש דרך לצאת מזה ואף פעם לא כדאי לוותר. חשוב להקיף את עצמך באנשים שאוהבים שמכבדים אותך ואוהבים אותך על מי שאת/ה. אף פעם לא לתת לאנשים להוריד מהערך שלך ולדעת כשאת נכנסת לתוך מערכת יחסים / חברות שהיא toxic. תלמד את ה worth של עצמך כי את/ה לגמרי שווה את זה.

זה לא דבר שקורה בין רגע וצריך ללמוד להתמודד עם זה, זה בסדר לבקש עזרה, את/ה אף פעם לא לבד ואם את/ה צריכ/ה מישהו לדבר איתו אני ת מ י ד פה feel free to slide into my dms בגלל שאני תמיד פה לדבר.

תהיי כנה עם עצמך, אף פעם אל תשקר/י לעצמך על איך שאת מרגיש/ה כי זה רק יגרום לך להרגיש רע. אל תפחד/י לפנות למישהו לעזרה כי תמיד יש מישהו שיכול לעזור ולהיות שם בשבילך גם בטוב וגם ברע ❤

מצטרפת לשאלה...


אין כל-כך דרך להפסיק עם זה... ואם יש אז כנראה זה קשה...

תנסה להסיח את הדעת במשהו שאתה אוהב לעשות

שואל השאלה:
אני עם פסיכולוגית ותרופות וכלום לא עוזר
ועכשיו גם איבדתי את החברים שלי וליטרלי אין לי אף אחד בעולם הזה עכשיו

ואני לא נהנה כבר משום דבר שפעם אהבתי

היי, יש לי דיכאון קליני אז אני מבין בזה
בנתיים תעשה דברים שאתה אוהב בשביל להסיח את הדעת
ועד אז
אולי תדבר עם פסיכולוג?

יש דרך להקטין את זה, אפשרי וזה אולי קשה אבל לא בלתי אפשרי. מוסיקה מרגיעה או כושר או תחביב או טיפול פסיכולוגי או פריקה