אמרתי לאבא שלי שאני לא מאמינה באלוהים והוא כמעט הרביץ לי ואמר לי לסתום ושאין דבר כזה

תנסי אולי לדבר על זה עם אמא אולי היא תתן לך יותר הסברים

יש אנשים פרמיטיבים שלא יבינו...
אבל האמת היא שכשאת הולכת עם האמת שלך יש המון מכשולים בדרך,חלק קרובים יותר וחלק פחות, וזה היה אחד מהם

מה לעשות מאיזו בחינה? אם את לא מאמינה- את לא מאמינה. אם ההורים שלך מאמינים והם מגיבים בצורות קיצוניות, פשוט אל תדברי איתם על הנושא הזה.
אני אגנוסטיקנית, ואני יודעת שאבא שלי מאוד מתחזק בזמן האחרון אז אני לא אדבר איתו על זה פשוט.

זה לא שאת מסתירה את מי שאת, את פשוט לא מדברת על זה. אין סיבה שהנושא הזה יצוף.
אם יש לך שאלות לגביי כל הנושא הזה יש אינטרנט, חברים, ואולי אמא שלך תהיה יותר פתוחה ומקבלת.

שואל השאלה:
אבל ההורים שלי כל הזמן אומרים לי דברים בסגנון "אם את רוצה למצוא בן זוג טוב תחזרי בתשובה" "תתחילי לנטול ידיים" וכאלה^

תגידי להם שזה לא מתאים לך אבל פשוט אל תגידי שאת לא מאמינה באלוקים
פשוט שזה לא מתאים לך להתחזק בדת

קשה לי להאמין שכך היה
את דתיה?

שואל השאלה:
^מה זאת אומרת? זה קרה לי. ואני לא דתייה המשפחה שלי פשוט מסורתית ומקפידה כמה שיותר לשמור על הדת.

בקטנה, אל תזכירי את הנושא זה יעבור

נע
תקשיבי
הורים פשוט רוצים לחנך אותנו לדרך שלהם, כי הם גדלו ככה. זה לא אומר שבהכרח תבחרי בדרך הזו. פשוט אל תעלי את הנושא, ואם הוא עולה את לא חייבת להגיב.
לא כי הדעה שלך לא חשובה
אלא כי ההורים פשוט פחות גמישים מחשבתית. כלומר, קשה להם להתרגל לדרכים ואידיאולוגיות אחרות משלהם.

אני חושבת שתנסי אולי קצת לשמוע רבנים לפני שאת מחליטה את זה? אל תעשי החלטה פזיזה קודם תסתכלי

שואל השאלה:
^אני פשוט לא מאמינה, אין פה החלטה פזיזה. כבר שמעתי רבנים בעבר וזה משעמם אותי וחלקם מעצבנים אותי