2 תשובות
לשלוח תקציר ולקבל ביקורות טובות שיעלו את המוטיבציה
אני מנסה להבין איזה רגש גורם למוטיבציה שלי להיעצר..
לפעמים אני נותנת לספקות שלי לשתק אותי. וכשהגיע הזמן לשבת ולכתוב, אני אומרת לעצמי שאני לא באמת כותבת. אני רק מתכוונת לשבת ולהשתעשע בסיפור שלי ולראות מה קורה. זאת אומרת, אני משנה גישה כי אולי הגישה של לבוא לכתוב מלחיצה ולא באה בקלות.
לפעמים זה בגלל שאני לא ממש יכולה לדמיין את הסצינה הבאה. במקרה כזה, אני מדלגת קדימה לסצנה שברור לי איך אני רואה אותה בראש שלי. בהמשך אני יכולה להבין מה קורה בין לבין ולתקן סצינות שעוד לא נגעתי בהן.
לפעמים זה בגלל שאני לא מרגישה חיבור מספיק חזק לסיפור. אני מנסה להתחבר לראש של הדמות הראשית מה היא תחשוב על הסיפור עד כה? מה היא צריכה שאעשה למענה? האם יש משהו שהיא עדיין לא אמרה לי? בשאלות מהסוג הזה אני אוהבת לעשות כתיבה חופשית בעבודת יד וממש מתעמקת.
לפעמים זה רק בגלל שהמוח שלי מתנגד לעובדה העמוקה והקשה שכתיבה היא לא קלה. במקרה כזה, אני משחקת עם עצמי משחקים קטנים ומנסה להפוך את הכתיבה לפאזל. לדוגמה, אני בוחרת ספירת מילים ספציפית לסצינה ומנסה להתאים אותה בדיוק. או שאני בוחרת באופן אקראי שתיים או שלוש מילים מעניינות ורואה איך אני אוכל להכניס אותן לסצנה באופן טבעי. זה אולי בסופו של דבר מגושם, אבל למי אכפת? בכל מקרה אעדכן את זה אחר כך. זה רק כדי לעזור לעצמי לקבל תנופה קלה קדימה.
לפעמים זה בגלל שאני מרגישה מיואשת כי אני לא מצליחה להתקדם. אז אני מפרקת פרויקט ענק לנתחים קטנים יותר ועובדת על קטע אחד בכל פעם.
תנסי הרבה דברים שונים ותראי מה הכי מתאים לך.
לפעמים אני נותנת לספקות שלי לשתק אותי. וכשהגיע הזמן לשבת ולכתוב, אני אומרת לעצמי שאני לא באמת כותבת. אני רק מתכוונת לשבת ולהשתעשע בסיפור שלי ולראות מה קורה. זאת אומרת, אני משנה גישה כי אולי הגישה של לבוא לכתוב מלחיצה ולא באה בקלות.
לפעמים זה בגלל שאני לא ממש יכולה לדמיין את הסצינה הבאה. במקרה כזה, אני מדלגת קדימה לסצנה שברור לי איך אני רואה אותה בראש שלי. בהמשך אני יכולה להבין מה קורה בין לבין ולתקן סצינות שעוד לא נגעתי בהן.
לפעמים זה בגלל שאני לא מרגישה חיבור מספיק חזק לסיפור. אני מנסה להתחבר לראש של הדמות הראשית מה היא תחשוב על הסיפור עד כה? מה היא צריכה שאעשה למענה? האם יש משהו שהיא עדיין לא אמרה לי? בשאלות מהסוג הזה אני אוהבת לעשות כתיבה חופשית בעבודת יד וממש מתעמקת.
לפעמים זה רק בגלל שהמוח שלי מתנגד לעובדה העמוקה והקשה שכתיבה היא לא קלה. במקרה כזה, אני משחקת עם עצמי משחקים קטנים ומנסה להפוך את הכתיבה לפאזל. לדוגמה, אני בוחרת ספירת מילים ספציפית לסצינה ומנסה להתאים אותה בדיוק. או שאני בוחרת באופן אקראי שתיים או שלוש מילים מעניינות ורואה איך אני אוכל להכניס אותן לסצנה באופן טבעי. זה אולי בסופו של דבר מגושם, אבל למי אכפת? בכל מקרה אעדכן את זה אחר כך. זה רק כדי לעזור לעצמי לקבל תנופה קלה קדימה.
לפעמים זה בגלל שאני מרגישה מיואשת כי אני לא מצליחה להתקדם. אז אני מפרקת פרויקט ענק לנתחים קטנים יותר ועובדת על קטע אחד בכל פעם.
תנסי הרבה דברים שונים ותראי מה הכי מתאים לך.