אני בוכה כל יום בלי סיבה.. אני מרגישה שהעולם שונא אותי..

סבבה אז כנס לפרטי

שואל השאלה:
היה לי באג בתשובה הקודמת, רציתי להגיד שאני כבר לא מצליחה לספר מרוב שאני מיואשת..
אל תנסו לפנות בפרטי, אבל תודה

שואל השאלה:
^^גאון של אבא
זה רשם אותי בתור בן אבל זאת אני חח
(היה רשום שואל השאלה, אבל היה לי באג)

היי אהובה מצטערת לשמוע
אני בטוחה שזאת תקופה יכול להיות שזה קשור ללימודים, אולי חברתית, אולי שינויי שקרה לאחרונה או סתם הורמונים.
בכל מקרה זה יעבור ואני מציעה לך לחשוב על מה הכי משפיע לך על המצב רוח ולנסות למצוא דברים אחרים לעשות כדי פחות לחשוב עליו, תיפגשי עם חברות, תעשי ספורט (ספורט קבוע הוכח כמשפר מצב רוח וגם לי זה מאוד עוזר) ואם את מרגישה שאת צריכה לבכות תבכי, אל תשמרי בבטן.

בכל מקרה אני זמינה בפרטי אם תרצי לדבר

חחח סבבה

יש תקופות קשות בחיים שרק בוכים ומדוכאים אבל תזכרי שהחיים עוד לפנייך ויש לך כל כך הרבה טוב להספיק בהם.
אל תתני למשבר קטן לייאש אותך

וגם למשבר גדול^

יקרה,

קראתי את מה שכתבת ולא יכולתי להתעלם... שומעת בדברייך את הכאב המציף, את השבר... לא יכולה לתאר לעצמי כמה החוויה שלך בלתי נסבלת עד שקשה לך אפילו להסביר אותה במילים, לשתף בה... רואה בתמוה שבחרת את הדמעות האדומות... אולי זה בא לשקף את הבכי הכאוב הזה, המפרק, מדם ליבך... שלא מביא עימו נחמה אולי... רק מתיש ומעייף...

למרות כל הקושי בחרת לשתף כאן... אולי בכך את מבטאה אמונה חבויה שיש תקווה... שתוכלי לגלות את האור והאהבה...

יקרה, ההתמודדות לבד בטח מטלטלת ושוברת... אולי יש מישהו שאת סומכת עליו ויכולה לשתף אותו במה שעובר עלייך? אני רוצה גם להזמין אותך לסה"ר- סיוע והקשבה ברשת. באתר שלנו תוכלי לשוחח בצ'אט אנונימי לחלוטין עם אחד המתנדבים שלנו. אולי תרצי לספר יותר על הקושי... אנחנו נהיה כאן עבורך, נקשיב ללא שיפוטיות לכל מה שתבחרי לשתף... נכיל את הכאב וניתן כתף תומכת... מחכים לך...

כאן בשבילך,
מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
אני

כנסי לפרטי אני פה❤

את לא לבד.. אם את רוצה לפרוק אני פה!