9 תשובות
זו סיבה טובה, אבל לדעתי שגרה של עבודה במיוחד בחופש יכולה לעזור מאוד...
שואל השאלה:
אני פשוט כזה מרגישה שאני סתם מתרצת לעצמי שאני "בדיכאון" ושאם אספר את זה למישהו הוא יצחק עליי ויגיד לי שאני סתם עצלנית, בעיקר אמא שלי. אבל זה באמת מה שאני מרגישה
אני פשוט כזה מרגישה שאני סתם מתרצת לעצמי שאני "בדיכאון" ושאם אספר את זה למישהו הוא יצחק עליי ויגיד לי שאני סתם עצלנית, בעיקר אמא שלי. אבל זה באמת מה שאני מרגישה
אנונימית
זה לא סיבה בכלל. אף אחד לא רוצה לעבוד ולאף אחד אין מוטיבציה. את רוצה כסף ולעזור? קומי ותילחמי בהרגשות האלו, תמצאי משהו של פעמיים בשבוע ולא תמותי מזה.
יתכן שכופים עליך ויתכן שהיא במצב שאת חייבת לעזור לה. לשיקולך
בכל מקרה לשבת במיטה זה לא מה שיפטור לך את הבעיות מתישהו תצטרכי לעבוד/להתגייס וכו ולהתמודד עם הדיכאון.
יתכן שכופים עליך ויתכן שהיא במצב שאת חייבת לעזור לה. לשיקולך
בכל מקרה לשבת במיטה זה לא מה שיפטור לך את הבעיות מתישהו תצטרכי לעבוד/להתגייס וכו ולהתמודד עם הדיכאון.
העבודה יכולה לעזור לך עם הדיכאון,תנסי כמה ימים
שואל השאלה:
^תודה על התשובה אבל רואים שאת לא יודעת מה זה להיות בדיכאון. את מרגישה שהגוף שלך שוקל 827 טון אז פיזית לקום ולצאת לעבוד גם אם זה יום אחד בשבוע זה קשה. זה ליטרלי קשה. אני פשוט לא מספרת לאף אחד מהפחד שמישהו יענה אותה התשובה כמו שלך.
^תודה על התשובה אבל רואים שאת לא יודעת מה זה להיות בדיכאון. את מרגישה שהגוף שלך שוקל 827 טון אז פיזית לקום ולצאת לעבוד גם אם זה יום אחד בשבוע זה קשה. זה ליטרלי קשה. אני פשוט לא מספרת לאף אחד מהפחד שמישהו יענה אותה התשובה כמו שלך.
אנונימית
דיכאון יכול להימשך שנים, בואי נשב במיטה ונבכה זה לגמריי יפתור לך את הדיכאון. כל עוד את לא מטפלת בזה, את צריכה להתמודד.
זה קשה ואלו החיים תתמודדי אם צריך כסף בבית צריך להתמודד עם זה, כמו שאלפי אנשים עם דיכאון עושים כל יום. את לא שונה. השגרה עוזרת לזה.
זה קשה ואלו החיים תתמודדי אם צריך כסף בבית צריך להתמודד עם זה, כמו שאלפי אנשים עם דיכאון עושים כל יום. את לא שונה. השגרה עוזרת לזה.
אני חושבת שאת צריכה עזרה בזה וגם קצת שגרה. בהצלחה לך
תקשיבי את לא לבד
אני איתך פה
ויש עוד אנשים שחווים בדיוק את אותו הדבר
זאת לא אשמתך.
מבינה אותך מאוד אני כבר בת 18 בדיוק סיימתי בית ספר ואני לא מתגייסת ולכן אני גם צריכה לעבוד אבל המשפחה שלי פשוט מזלזלים אין לי דרך טובה יותר להגיד את זה וכשאני אומרת להם שלעבוד בשבילי זה לא פשוט כמו שזה בשבילם אני פשוט נתקלת בזלזול והתנשאות מצידם
הם לא מבינים שכשאתה בדיכאון זה ממש ממש לא פשוט זה סבל זה אובדן של אנרגיות ומוטיבציה לעשות אפילו דברים שאתה אוהב. זה פשוט מאבק תמידי עם עצמך.
אני ממליצה לך לא לחפש אישור מההורים שלך מהסיבה הפשוטה שהם לא בנעליים שלך והם לא יודעים מה את עוברת.
אין לי פתרון קסם לצערי הרב אבל מה שאני ממליצה לך זה לנסות ללכת לטיפול, לי אישית לא הרגשתי שזה עוזר אבל יש אנשים שזה מאוד מאוד עוזר להם. בנוסף אני ממליצה לך כן לגשת לזה ולנסות לעבוד ולעשות דברים עם החיים שלך אבל באופן הדרגתי. אמנם יש סיכוי שבהתחלה את תצטרכי להרגיל את עצמך אבל אני חושבת שזה יעשה לך טוב אם את תעבדי קצת אפילו פעמיים בשבוע.
המון בהצלחה.
אני איתך פה
ויש עוד אנשים שחווים בדיוק את אותו הדבר
זאת לא אשמתך.
מבינה אותך מאוד אני כבר בת 18 בדיוק סיימתי בית ספר ואני לא מתגייסת ולכן אני גם צריכה לעבוד אבל המשפחה שלי פשוט מזלזלים אין לי דרך טובה יותר להגיד את זה וכשאני אומרת להם שלעבוד בשבילי זה לא פשוט כמו שזה בשבילם אני פשוט נתקלת בזלזול והתנשאות מצידם
הם לא מבינים שכשאתה בדיכאון זה ממש ממש לא פשוט זה סבל זה אובדן של אנרגיות ומוטיבציה לעשות אפילו דברים שאתה אוהב. זה פשוט מאבק תמידי עם עצמך.
אני ממליצה לך לא לחפש אישור מההורים שלך מהסיבה הפשוטה שהם לא בנעליים שלך והם לא יודעים מה את עוברת.
אין לי פתרון קסם לצערי הרב אבל מה שאני ממליצה לך זה לנסות ללכת לטיפול, לי אישית לא הרגשתי שזה עוזר אבל יש אנשים שזה מאוד מאוד עוזר להם. בנוסף אני ממליצה לך כן לגשת לזה ולנסות לעבוד ולעשות דברים עם החיים שלך אבל באופן הדרגתי. אמנם יש סיכוי שבהתחלה את תצטרכי להרגיל את עצמך אבל אני חושבת שזה יעשה לך טוב אם את תעבדי קצת אפילו פעמיים בשבוע.
המון בהצלחה.
לדעתי תנסי לעבוד מהבית
באותו הנושא: