איך להפסיק לפחד? נמאס לי מהכל שום דבר לא הולך כולם עוזבים אותי ואני חושבת בלי הפסקה על לסיים הכל אבל אני פחדנית מדי.

ממה? ממפלצות או משהו כזה? פשוט אל תחשבי על זה

שואל השאלה:
מהמוות.

להפסיק לפחד מלסיים את החיים שלך...?

את לא צריכה לוותר על תקווה, יהיו ימים טובים יותר, אנשים שלא יעזבו אותך

שואל השאלה:
כן, קשה לי כל כך... המשפחה שלי אפילו לא דואגת לי זורקים עליי 100 שקל פעם בכמה זמן במקום לדבר איתי ולשאול איך אני, עכשיו אני מרגישה כאילו חסר שלי לא אוהב אותי וכל החברות שלי התחילו לצאת עליי ולהתרחק. אני לבד ואני רק סובלת פה אני רוצה לסיים עם זה כבר. ואני בת 18 זב לא שאני ילדה קטנה שסתם בוכה

אל תוותרי על עצמך בגלל זה, דברי אתם על זה ותהיי תקיפה, נסי לעשות משהו טוב בשביל עצמך או למי חברות חדשות, את לא צריכה לסיים את זה אלא להמשיך הלאה..

שואל השאלה:
אין לי איך. הגיוס שלי רק עוד חצי שנה ואני סיימתי בית ספר, ניסיתי להסביר להם את הצד שלי אבל הן מתעלמות ומדברות מגעיל ומתרחקות במקום להבין גם אותי

אל תוותרי ,תמשיכי לנסות. תמצאי דרך בה תוכלי לגרום להם להקשיב לך. את חייבת להילחם ..

את לא צריכה אף אחד שיאהב אותך וכל מי שעוזב אותך, את כנראה לא היית רוצה שיהיה חבר שלך. את צריכה לאהוב את עצמך ולהיות שם בשבילך כי אם אין אני לי מי לי ואם את לא תאהבי אותך מי כן?

תתחזקי בתורה ומצוות אפילו כמה דקות ביום דרשה ביוטיוב.
ותתחזקי באמונה.
בתור אחד שכל יום היה פוחד מהמוות זה מאד עזר לי ועוזר לי.
אני מאמין שאלוקים הוא שומר עלי הוא ברא את כל העולם הזה והוא ישמור עלי.
אפילו שיש לי מעשים לא טובים שאני צריך לתקן הוא ישמור עלי

^אתה לא מבין שכשהיא אומרת שהיא לא רוצה לפחד מהמוות זה אומר שהיא רוצה להרוג את עצמה??

ומה יצא לה מזה...?
עוד יותר תפחד מהמוות.. כי יש חיים אחרי המוות
זה מעשה לא חכם לעשות את זה צדיקה.

גם לי לא תמיד הולך בחיים ואני מסתכל על החברים שלי ואומר לעצמי אם הייתי כמוהם איזה כיף היה לי!

ואם אנחנו ככה נבראנו כנראה שיש סיבה.
יש דברים שאפשר לשנות וזה דורש שינוי בעזרת עבודה!

החיים לא קלים ולא תמיד הכל קל.

לא כולם מאמינים באלוהים, וחיים אחרי המוות לא בטוחים כלל.
החיים שלנו רוב הזמן חסרי משמעות, ולכן אני בוחרת לתת להם משמעות, אם זה להחמיא למישהו, להביא להומלסים אוכל וכסף או אפילו לקבל את עצמי ואת הגוף שלי.
החיים הם גוש חרא שהולך וגדל עם הזמן אבל חרא יכול להיות גם דשן שגורם לצמחים לפרוח.

פעם שאני אמרתי לחברים שלי שכמה קשה לי ונמאס לי אחד מהם אמר לי.
יש לך קשיים כמו של בחור מסוים?שאמא שלו אומרת ירו לנו על הבית או ירו על אח שלך.

שנכנסים לך לבית נרקומנים ומעשנים סמים עם אח שלך.
והוא אמר עוד כמה קשיים וניסיונות.
והבנתי שהקשיים שלי לא הכי קשים.
אז נכון קשה לי להתחבר לאנשים וקשה לי עוד כמה דברים שלא אציין...
אבל אני לא רוצה לסיים את חיי בגלל זה.(אני לא שופט אותך ואם שפטתי אותך מצטער נסיכה)
אני רק רוצה שלא תשימי קץ לחייך.
את תראי יש ימים קשים ויש ימים יותר קלים תאמיני לי!
את בת 18 ואני בן 20.

גדלתי עם אבא שהרביץ לנו שלא הקשבנו לו או שהעצבנו אותו(עכשיו הוא כבר לא עושה את זה.. אבל שהיינו קטנים אז כן.)

היום ראיתי זוג חברים שלי רבים והייתי כזה, כמה שהבעיות שלי ושל הסובבים אותי קטנות, ריבים, בכי, כאב. והכל על מה?
יש אנשים שהולכים לישון רק כדי לא להרגיש את הרעב, יש אנשים שנלחמים כל יום על החיים, חיים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליו, מתאבדים כאילו אין מחר.
מנסים להיות כמו אחרים, כואבים משקרים מבגידות אבל הכל שטויות כי חיים קשים זה חיים שכל יום כמעט נגמרים.
בכאב אמיתי, פיזי שמחלחל אל מתחת לפני השטח, אל הלב.

היי אהובה שלי❤ אל תחשבי מחשבות כאלה. את עוד מאןד צעירה כול החיים עוד לפנייך , אפילו שהתקופה שאת עוברת עכשיו היא קשה ומרגישה סוג של "תקועה" זה זמני ,זה חולף את אף פעם לא יכולה לדעת מה יביא לך המחר. לכולם יש לפעמים תקופות של בדידות , באסה ואפילו עצב אבל זה עובר, גם אני נופלת לפעמים לדיכאונות אף אחד לא מבין אותי וקשה לי, אבל אז אני אומרת לעצמח שאני צריכה לזכור את הדברים הטןבים שכן יש לי בחיים ולא להמעיט בערכם. ומהם לשאוב כוח. יש בך ככ הרבה טוב שהעולם הזה צריך לשאוב ממך, אני בטוחה במאת האחוזים. אולי תנסי לשתף את המשפחה שלך במה שעובר עלייך, לא את כולם תבחרי אחד מהם שאת מרגישה הכי קרוב אליו ותשתפי אותו בתחושותייך. גם אני מנסה כבר הרבה זמן לקדם אצלי דברים והכול תקוע. אבל מי אמר שמחר זה גם לא ילך? ובעוד שבוע? שבועיים? אף פעם לא להתייאש. אל תפחדי,קחי נשימה עמוקה תדמייני לעצמך דברים טובים וחיוביים ותעשי דברים שירימו לך את המצב רוח:) הכול יהיה בסדר אל תדאגי❤

לא רוצים להאמין כי מפחדים לקבל את זה ולדעת שזה נכון.
שאדם שומע דבר שהוא כביכול מעבר להיגיון הוא מתכחש לדבר ואומר זה שטויות.
אבל בינינו יצא לך פעם לחשוב מה אם באמת יש חיים אחרי המוות ואם אני כל הזמן טעיתי.
ואת לא באמת יכולה לדעת את זה עד שתמותי..
אבל אדם שמתאבד לפי היהדות יהיה לו פשוט סבל אחרי המוות!
אלוקים נתן לנו חיים והאדם יבוא ופשוט יטול מעצמו את החיים שבורא עולם נותן לו כל רגע ורגע?!(בתמיה כן...)

אבל זה לא העיניין להתווכח אם יש חיים אחרי המוות או לא ובכל אופן אם אני צודק ויש חיים אחרי המוות אז האדם פשוט אבוד אם הוא התאבד או לא שמר תורה ומצוות...

ואני לא אפרט עכשיו למה אבוד...

פשוט המציאות שבורא עולם יצר תורה ואת העולם ואמר אדם שישמור את החוקים שלי יהיה לו טוב בעולם הזה ובעולם הבא!

ואדם שלא אז יהיה לו רע!

ולא שאלוקים עושה את הרע... האדם הוא זה שבוחר לעשות את הרע לעצמו בכך שהוא בוחר לא לשמור את החוקים של המלך.

ובינינו אנחנו צריכים להגיד תודה לאלוקים שאנחנו חיים.
כמה פעמים עברנו על החוקים של אלוקים על התורה הקדושה והוא עדיין מרחם עלינו ונותן לנו חיים כל יום ברוך השם!
מלך אנושי ממזמן היה מוציא להורג את מי שלא היה מקשיב לו!

לסיכום אל תסיימי את החיים שלך.
נכון קשה ויש יום יותר ויש יום יותר קל.
תיזכרי בימים הטובים שהיו לך!

והיו לך!!!!!!!!!!
אין אדם שלא היו לו ימים טובים. יהיה מי שיהיה.

אל תעשי את זה. יהיו ימים טובים יותר. את יכולה לשנות את חייך אל תוותרי על עצמך. זה יכול להשתנות איכשהו למרות. קושי. את מסוגלת לעבור את זה.

אני לא שללתי את האפשרות לקיום של אלוהים וחיים אחרי המוות אני פשוט פתחתי אותך לעוד דעות... כי לפעמים אנשים שאין בהם אמונה סולדים מתגובות כמו תגובותייך. למרות שאין בהם שום דבר רע, הסבר הגיוני, אישי ומקרב שאינו קשור באמונה עוזר במצבים שהאדם אינו מאמין.

מה שלא הורג אותך ממשל תסתכלי על הצד הטוב עברתי תקופה מחשבתית כל כך קשה שלא חשבתי שזה יסתיים בכלל ואחרי התקופה הקשה הזאת בירכתי אותה.
תשנני את המשפט חיים רק פעם אחת ובגלל זה פחד הןא דבר שאמור להניע אותנו.

הוא לא דבר שאמור להניע אותנו

אפשר לשאול אותך למה פסיכולוג לא עזר לך אנונימית?אם זה בסדר מצדך. שואלת השאלה בבקשה אל תוותרי על עצמך בגלל קושי. את יכולה לשנות את חייך. את יכולה להיות מאושרת ..

תחשבי על זה שזו בסך הכל תקופה וזה יעבור. תסמכי עליי שלכל בן אדם יש תקופות רעות ותקופות טובות, וגם התקופות הטובות שלך יגיעו אני מבטיחה לך :)

אה, כנראה שטיפול לא היה בדיוק מה שרצית וגם לא המטפל, זה קורה לרוב. אני לא יודעת אם להציע לך ללכת לעוד לטיפול אם את לא רוצה, אבל אם הצלחת לעבור את זה איכשהו אז כנראה אין צורך, אנונימית. ושואלת השאלה, את לא צריכה לוותר על החייך שלך בגלל אנשים שלא שווים את זה, יום אחד תמצאי חברים טובים יותר שלא יעזבו אותך. את לא תהיי לבדך כל הזמן, המשיכי לנסות לגרום למשפחה שלך להבין אותך. את חייבת להילחם על זה. כי הם צריכים להתעורר ולהבין שאת צריכה אותם והם צריכים לעזור לך במקום להתעלם ממך ..

על לא דבר, בהצלחה לך וגם לשואלת השאלה

היי,
אני שומעת את הבדידות הנוראית ואת הצער שהיא גורמת לך. אולי את אפילו מרגישה נטושה. ובתוך הטלטלה הזו שאת חווה, נשמע שקשה למצוא דבר שיקל במעט. מתארת לעצמי כמה מאכזב זה שהמשפחה והחברים רק מציעים פתרונות או מתרחקים, מבלי להכיל אותך ואת עוצמת הכאב שלך.

מהפוסט ומהתגובות אני מבינה ששאלתך "איך להפסיק לפחד?" מתייחסת לפחד מהמוות. נראה שהיית רוצה להתגבר על הפחד ולממש את המעשה, אולי כי בעינייך זה הפתרון שישים קץ לסבל. אבל הפחד ישנו, ואת הרי יודעת שאין ממעשה שכזה דרך חזור.

ובכל זאת יקרה, מצאת את הכוחות לכתוב כאן, יתכן מתוך בקשה לעזרה, יתכן מתוך רצון שמישהו יבחין, שלמישהו יהיה אכפת. ואני לא יכולה לענות לך על השאלה, אבל חשבתי להזמין אותך למקום בטוח בו תוכלי אולי, גם אם לכמה רגעים, להרגיש פחות לבד.
אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), ויש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין שבו תוכלי לדבר איתנו. תוכלי לשתף במה שעובר עלייך ואנחנו נהיה שם איתך. נקשיב מכל הלב, ננסה לחזק ולתמוך. ננסה להתמודד עם זה ביחד.
אם תרצי לעלות, הקישור לצ'אט מצורף מטה. נחכה לך, עוד הערב..

שלך,
מתנדבת סה"ר.