אני מרגישה כל כך ריקה מבפנים הרגשה שכאילו משהו חסר לי(אני מרגישה שאני צריכה לפרוק את מה שאני מרגישה)

אני לא יודעת אם זה קשור אבל אני בת 17, אף פעם לא היה לי חבר ואהבתי מישהו כמו שלא אהבתי בחיים והוא גר שעה וחצי ממני.
פעם אחת הוא נסע אליי והכל ואחרי זה גיליתי שהיית לו חברה, זה ריסק אותי ושבר אותי מאז יש לו חברה אחרת עד היום הם ביחד מעלים תמונות הכל (אני לא עוקבת אחריו הוא עוקב אחרי הוא פשוט פתוח באינסטגרם) אין שנייה שאני לא חושבת אליו ורוצה לדבר איתו (אני סתומה אני יודעת)
עברו כמעט 5 חודשים ולא הצלחתי לשחרר לא משנה מי התחיל איתי לא זרמתי עם אף אחד לא רציתי להכיר אף אחד וגם אם דיברתי עם מישהו מהר מאוד נעלמתי באמצע השיחה מאז אני מרגישה הרגשה של בדידות אכזבה ופחד מלהתאהב שוב, להפגע שוב.
אף אחד לא באמת יודע מה אני מרגישה לא חברות שלי ולא המשפחה אני לא אוהבת לדבר על עצמי ולשתף בנושאים כאלה, חברות שלי רואות אותי בתור הבחורה הכי חזקה שלא נשברת מדברים כאלה שתמיד יודעת מה לעשות מייעצת לכולם אבל הפעם קשה לי.
אין יום שאני לא בוכה באמצע הלילה סתם כי אני חושבת עליו ואני יודעת שעבר מלא זמן אבל אני לא מצליחה לשכוח היינו בקשר לא מעט זמן הרגשתי שהוא היה אמיתי אבל בסוף מסתבר שלא וזה מה שהכי כואב אני כבר לא יכולה לסמוך על אנשים קשה לי.
מישהו גם הרגיש ככה?