אם הייתה לכם אופציה לשנות משהו אחד בחיים שלכם מה זה היה?

החרדה החברתית שלי(:

מצב כלכלי

שלא הייתי צריכה ללכת לפסיכולוגית :)

הייתי רוצה להיות גרמני

חולצה שעברתי בשבילה הרבה מאוד ובסוף לא קיבלתי אותה

שאני ומישהו ניהיה ביחד והוא יפסיק להיות חרדי

לא להכיר את האקס

שההורים שלי לא היו גרושיפ

חלק מהמראה ואת זה שבנים ימשכו אלי

מצב כלכלי

כלום , אני מאמין שהכל לטובה.

את העבר

כאבי גב וכאבי מחזור:/

הבחירה שאמא שלי עשתה להתחתן עם אבא שלי.

אולי לא "הייתי נולדת" או אין לי מושג איך זה הולך אבל לפחות היו לה חיים טובים יותר.

מצב כלכלי
זה לא שחסר לי משהו אני היחיד בסביבה שלו שפשוט ממוצא מינוס:)

שיהיה כסף

שלא תהיה לי הפרעת אכילה

שאני יהיה יותר פתוחה עם ההורים שלי.
הרבה דברים היו מסתדרים אם היינו יותר קרובים.
וגם ביטחון עצמי

החרדה החברתית שלי חד משמעית

את המשקל שלי

חרדה חברתית

להיות יותר פתוחה עם אמא שלי ולדבר איתה יותר על הקהילה הגאה (שאני חלק ממנה) :/

שאני יכול מה שבא לי ולא אשמין , אני אוכלת מלפפון עולה 2 קילו ...

"שאבא שלי היה טורח לראות אותי יותר מפעם בחודש :/"

מקנא בך שהוא טורח בכלל לראות אותך לפחות פעם בחודש :|

הייתי משנה הרבה דברים, כנראה את בית הספר שלי - לבית ספר למחוננים שיתאים לי, גם שם כנראה החומר יהיה מאתגר ולא מעניין כמו בכל בית ספר רגיל אבל ברמה טיפה יותר גבוהה.
כבר הציעו לי ללכת לכמה בתי ספר אבל רובם במרחק של שעה-שלוש שעות.

איזה כמה מיליונים בבנק ככה ואני מסודרת

שאבא שלי היה טורח לראות אותי יותר מפעם בחודש :/

איפה שאני גר

זה שההורים שלי גרושים

ארץ

את הגובה שלי ל1.78

לא לשנות אבל חברים

שאני אהיה עשיר מאוד מאוד מאוד

פשוט חיים אחרים.
הייתי רוצה להחליף חיים

מצב כלכלי

השיער..

המקובעות של אבא שלי/הפסימיות שלי

גיל

שיסכימו לי כלב

אופציה ראשונה: להחזיר את הכלבה שלי שמתה
2) להיוולד באמריקה
3) שיהיה לי חברים

את עצמי

שאני אהיה גבוהה

למות

שאבא שלי לא היה חולה בסרטן וככה הוא לא היה מת :(

את האמת שכנראה את המשפחה המורחבת שלי (לא כולם אבל הרוב) ואני מצטערת בשביל עצמי שאני באמת צריכה להגיד את זה

להגיד את האמת, אני עובר על התגובות וכואב לי מתגובה לתגובה
החיים לא תמיד פשוטים וקשה לקבל את הכל וקשה לראות את הצד הטוב שבדבר, יש צד טוב, אין משהו בלי 2 צדדים, אנחנו כבני אדם לא תמיד יכולים לראות אותם...
צריך לקום בבוקר ולהגיד תודה על הכל, על זה שיש משפחה בכלל, על זה שגם יש עודף משקל כי לפחות יש מה לאכול, כל אחד יפה ומדהים כמו שהוא ואין לאחרים את הזכות להעליב ולהוריד ממך וזה כואב לדעת שזה קורה כל יום כאילו זאת שגרה.
אני רואה את הפצעים שלי כמשהו שעזר לי לגדול ולהיות האני הטוב יותר שאני היום, ואני יודע שבלי כל הכאב הזה לא הייתי אותו אדם ולא הייתי יכול להבין אנשים אחרים באותו אופן.
בבקשה מכם, אם למישהו יהיה כוח לקרוא את זה בכלל, תנסו לקום בבוקר עם חיוך שאתם זה מי שאתם ושאין עוד כמוכם בעולם, ותנסו לראות את העולם קצת אחרת, כל מי שצריך עזרה אני בשמחה אדבר איתו.

להיות בטוחה בעצמי ולא לפחד
זה ישפר המון דברים בחיי

האמת שבחיים אצמם אני די שמח מהחיים שלי אני נהנה בכל רגה ביום ובשבוע שלי והחיים שלי די סבבה אני מניך שהייתי מוסיף חברה

המראה החיצוני שלי.. דחוף... חח