אני שונאת אותם ואני שונאת את עצמי

נמאס לי שהן כאלה צאחלות וז!נ!ת
נמאס לי שהן מרכלות ומשפילות אותי
נמאס לי שהם אף פעם לא לבד
נמאס לי שהחיים שלהם דבש
נמאס לי שהם עושים מה שבאלהם
נמאס לי שכולם אוהבים אותם
נמאס לי שאף אחד לא אומר להם כלום
נמאס לי שהם צועקים בשכבה כאילו הבית ספר שייך לאבא שלהם
נמאס לי לבכות יותר מ0 פעמים בגללם כי אני לא אמורה לבכות בכלל בגללם
ונמאס לי מהם ומהחיים המחוברנים האלה
אני רוצה לעבור, לא בית ספר, לא עיר, אני רוצה לעבור מדינה, למקום שונה לגמרי, הכי שונה שיש
אני רוצה להרוג אותם ואז את עצמי
אני רוצה להכות אותם כל כך חזק עד שלא יוכלו לעמוד
אני רוצה להגיד לכולם עד כמה חארות הם ועד כמה הם מורידים לי את הביטחון העצמי
ואני רוצה להגיד לאלוהים שאני מאוכזבת שהוא תקע אותי דווקא פה לבד עם אנשים כל כך ריקים ומיותרים
כי חייב לשאול פה שאלות אז, לשתף מישהו?