אתם מסכימים שמתוך הכמות שאנחנו אוכלים כמעט הכל זה מתוך אכילה רגשית ולא כי אנחנו באמת צריכים את זה?

חד משמעית כן

בתור אחת שאוכלת כל שנייה שהיא יכולה
כן, אני ממש מזדהה עם זה.

לא.

בעיקר שעמום.

כי משעמם זהו. זה מעסיק קצת

אני אוכל כשאני רעב חוץ מזה אני פשוט שותה הרבה בין ארוחות אני אוכל אכילה רגשית רק כשאני ממש במצב רוח רע ואז אני אוכל מלא מתוק

כל. כך.
כל מילה בגלידה

לגמרי

מסכימה

שואל השאלה:
מי שענה כן, באילו מצבים רגשיים אתם פונים לאוכל?
ומי שענה לא, אשמח להסבר מאחורי התשובה חוסר ההסכמה