למה בעצם אנשים רוצים להיות קרובים אליי?

כאילו אני חברה טובה אבל זה מעבר לזה אני גם דיכאונית אובדנית אף פעם לא אומרת כלום על עצמי או על הרגשות שלי אני מצחיקה אבל ההומור השחור והאובדני שלי זה בשביל דרך התמודדות אם תעצבנו אןתי או תפגעו בי אני סביר להניח פשוט אעלם לכם לכמה שעות ולא ארצה לדבר איתכם לכמה שעות כאילו אני בן אדם כל כך מסובך ואני מניחה שאנשים יודעים שהבדיחות שלי על השמחת חיים שלי זה מעבר לבדיחות ואנשים יודעים שאני דכאונית אבל באמת זה שאני נחמדה וחברה טובה באמת שווה את כל הטוקסיק שאני מביאה איתי?

כאילו אני לא ממש טוקסיק כי אני לא מספרת אבל מתי שאני מתרסקת(הדחקת רגשות ונהנים) אז אני לא אדבר עם אף אחד ימים שלמים