5 תשובות
לבוא לשיעורים בזמן
לא להתחצף למורים
לעשות שב
ללמוד למבחנים
לעבור את המבחנים
לא להתחצף למורים
לעשות שב
ללמוד למבחנים
לעבור את המבחנים
לבוא בזמן לשיעורים
לדבר יפה
שב (אלא אם זה בכמות מוגזמת)
מבחנים
להשקיע
אין לי עוד רעיונות
ללבוש מה שבאלהם
מותר יום אחד בשבוע לא לבוא אם אין חשק
לא לעמוד שהמורה נכנס סליחה אבל הם לא אלוהים
לבחור עם מי הם בכיתה (לפחות 2 חברים)
לדבר יפה
שב (אלא אם זה בכמות מוגזמת)
מבחנים
להשקיע
אין לי עוד רעיונות
ללבוש מה שבאלהם
מותר יום אחד בשבוע לא לבוא אם אין חשק
לא לעמוד שהמורה נכנס סליחה אבל הם לא אלוהים
לבחור עם מי הם בכיתה (לפחות 2 חברים)
חובות:
1. להופיע לשיעורים
2. לעשות כמיטב יכולתם כדי להקשיב
3. לעשות כמיטב יכולתם כדי להבין ואם הם לא אז לשאול שאלות
4. לבצע מטלות
5.לעשות מבחנים
6. ללמוד
7. לכבד את המורים והתלמידים
8. להביע את דעתם וכן, לדעתי זו חובה כי אם מורה אומר משהו לא במקום, צריך להגיד לו את זה ולא לשתוק. יש כמובן תלמידים עם בעיות כאלו ואחרות כמו חרדה חברתית וכו' וזה בסדר אבל מי שמסוגל, לדעתי זה מאוד מאוד חשוב לחלוק את הדעה שלך עם שאר הכיתה.
זכויות:
1. החופש לבחור מה ללבוש ואני אסביר גם למה: בתי ספר מתגאים בכך שהם מאפשרים לתלמידים שלהם להביע את הרגשות שלהם, להביע את עצמם, להביע את האישיות שלהם ולהביע את מי שהם, אבל העובדה שהם מכריחים את התלמידים ללבוש בגדים דומים, משעממים וחסרי כל דמיון או מעוף, שבעצם הופכים את התלמידים לקבוצה של אנשים שהם בדיוק אותו הדבר.
אחת הדרכים הכי נפוצות שיש להביע את עצמך היא דרך הבגדים שאתה לובש, השיער שלך, הנעליים וכו' ובכך שבתי הספר לא מאפשרים לתלמידים להביע ולבטא את עצמם, הם בעצם חוסמים אותם רגשית. בנוסף, השיטה הזו מעודדת הפרעות אכילה, פחד ובעיות דימוי עצמי מסיבה מאוד פשוטה: לבנים מותר ללבוש מה שהם רוצים, מכפכפים ועד להסתובב בלי חולצה ואף אחד לא יעיר להם. אבל אם בת חס וחלילה תלך עם חולצה *לפי התקנות, עם סמל בית הספר* שהיא טיפה קצרה או שחושפת טיפה את הפופיק, מה לדעתך יקרה אז? כמובן, יעירו לה ויבקשו ממנה להחליף את החולצה. זו אפליה מגדרית ברורה. לא רק שזה מעודד הפרעות אכילה והפרעות דימוי עצמי בגלל שמעירים רק לבנות כי לטענת בית הספר "חולצה שחושפת את הבטן היא חולצה חושפנית, לא ראויה וזנותית והבנות שלובשות את זה עושות את זה רק בשביל תשומת הלב הגברית" כשזה לגמרי לא המצב והבחורה לבשה את זה בשביל עצמה בלבד וכי זה גרם לה להרגיש טוב עם עצמה, זה גם גורם לפחד תמידי מהבנים כי מלמדים אותנו שבגלל שהם בנים אז זה בסדר שהם יעירו, יגעו או יעשו דברים כי "הם רק בנים והם לא יכולים לשלוט בעצמם". מה שמוביל אותי לכות הבאה:
2. הזכות לשלום, ביטחון והזכות להרגיש בנוח. בתור אישה, אני יכולה להעיד על כך שבבית הספר אני לא מרגישה בנוח בשום צורה ואני בטוחה שכולן מרגישות אותו הדבר. זכותנו בתור תלמידות (וכמובן תלמידים) להרגיש שאנחנו במקום בטוח ושלא יפגעו בנו כאן. אבל המציאות שונה לחלוטין. בנים ששורקים לך, בנים שזורקים לך הערות על הגוף שלך, בנים שלוקחים את זה אפילו רחוק יותר ונוגעים או אפילו כופים וכן, גם בנים שאונסים. זה קורה כל יום, כל הזמן. ללא הפסקה. וזכותנו להרגיש בטוחים בבית הספר שלנו מה שאומר שחובתכם - היא ללמד את הבנים לשלוט בעצמם, לכבד נשים ואת רצונותיהן.
חובתכם היא ללמד את התלמידים הזכרים לשלוט בעצמם. והגיע סופו של עידן התירוצים, אנחנו לא מוכנים לקבל "לא" כתשובה, אנחנו לא מוכנים לקבל סירוב גס בגלל שלדעתכם זה לא יעשה כלום כי הם בנים. נגמר, אין יותר תירוצים. זו חובתכם וזו זכותנו.
3. הזכות לחיות בשקט ולהיות מי שאנחנו.
יש כל כך הרבה מקרי בריונות בבתי הספר, בכל מקום ובכל מוסד חינוכי, תמיד יש בריונות וזכותנו - בתור תלמידים - להיות מי שאנחנו ולא "לחטוף" השפלות בגלל זה, לא להיות מולבנים ברבים. זכותנו ללבוש מה שאנחנו רוצים ולא להיות מבוישים בגלל זה, זכותנו לשכב עם כמה אנשים שנרצה ולא להיות מבוישים בגלל זה, זכותנו להחליט להישאר בתולים ולא להיות מבוישים בגלל זה, זכותנו לאהוב את מי שנרצה ולא להיות מבוישים בגלל זה.
4. לקיחת ימי חופש בשביל החלמה / התמודדות נפשית.
גם היום, בשנת 2020, אנשים לא מודעים למחלות נפש / הפרעות נפשיות, לא מספיק בכל אופן. צריך להתייחס לתלמידים (או מורים לצורך העניין) שלוקחים ימי חופש עבור החלמה נפשית בתור דבר "נורמלי" ורגיל וזה דבר שצריך להיות מקובל.
5. לקבל אוזן קשבת שלא תשפוט אותך. יועצות בית הספר טוענות שהן לא עושות את זה אבל בעצם הן כן. זכותנו לקבל דמות מבוגרת חסרת שיפוט. נקודה. 0% שיפוט.
זכותנו לקבל אדם מבוגר שיקשיב לנו ויעזור לנו במקום לשפוט אותנו.
6. קבלת שיעורים פרטיים / תגבור / שעות נוספות לתלמידים מתקשים.
7. לימוד. מה זאת אומרת? אני אסביר. רוב המורים (רוב, כמובן שיש יוצאים מן הכלל) לא ילמדו באמת את החומר, הם ילמדו אותך לשנן אותו כמו תוכי. אנחנו חושבים שאנחנו מבינים על מה המורה מדבר אבל כשמגיע רגע האמת אנחנו לא יודעים איך לענות על השאלה.
8. יותר סבלנות וסובלנות כלפי תלמידים עם בעיות כמו חרדה חברתית, add, adhd, אוטיזם (או תלמידים שנמצאים על הספקטרום), דיכאון, חרדה, פוסט טראומה וכו'.
מקווה שעזרתי (: אני ספציפית מדברת על בית הספר שלי אבל אני כן יודעת שאלו בעיות נפוצות בבתי הספר אז כתבתי בכל מקרה. כמובן, תשני אם משהו לא נראה לך מתאים או משהו כזה.
1. להופיע לשיעורים
2. לעשות כמיטב יכולתם כדי להקשיב
3. לעשות כמיטב יכולתם כדי להבין ואם הם לא אז לשאול שאלות
4. לבצע מטלות
5.לעשות מבחנים
6. ללמוד
7. לכבד את המורים והתלמידים
8. להביע את דעתם וכן, לדעתי זו חובה כי אם מורה אומר משהו לא במקום, צריך להגיד לו את זה ולא לשתוק. יש כמובן תלמידים עם בעיות כאלו ואחרות כמו חרדה חברתית וכו' וזה בסדר אבל מי שמסוגל, לדעתי זה מאוד מאוד חשוב לחלוק את הדעה שלך עם שאר הכיתה.
זכויות:
1. החופש לבחור מה ללבוש ואני אסביר גם למה: בתי ספר מתגאים בכך שהם מאפשרים לתלמידים שלהם להביע את הרגשות שלהם, להביע את עצמם, להביע את האישיות שלהם ולהביע את מי שהם, אבל העובדה שהם מכריחים את התלמידים ללבוש בגדים דומים, משעממים וחסרי כל דמיון או מעוף, שבעצם הופכים את התלמידים לקבוצה של אנשים שהם בדיוק אותו הדבר.
אחת הדרכים הכי נפוצות שיש להביע את עצמך היא דרך הבגדים שאתה לובש, השיער שלך, הנעליים וכו' ובכך שבתי הספר לא מאפשרים לתלמידים להביע ולבטא את עצמם, הם בעצם חוסמים אותם רגשית. בנוסף, השיטה הזו מעודדת הפרעות אכילה, פחד ובעיות דימוי עצמי מסיבה מאוד פשוטה: לבנים מותר ללבוש מה שהם רוצים, מכפכפים ועד להסתובב בלי חולצה ואף אחד לא יעיר להם. אבל אם בת חס וחלילה תלך עם חולצה *לפי התקנות, עם סמל בית הספר* שהיא טיפה קצרה או שחושפת טיפה את הפופיק, מה לדעתך יקרה אז? כמובן, יעירו לה ויבקשו ממנה להחליף את החולצה. זו אפליה מגדרית ברורה. לא רק שזה מעודד הפרעות אכילה והפרעות דימוי עצמי בגלל שמעירים רק לבנות כי לטענת בית הספר "חולצה שחושפת את הבטן היא חולצה חושפנית, לא ראויה וזנותית והבנות שלובשות את זה עושות את זה רק בשביל תשומת הלב הגברית" כשזה לגמרי לא המצב והבחורה לבשה את זה בשביל עצמה בלבד וכי זה גרם לה להרגיש טוב עם עצמה, זה גם גורם לפחד תמידי מהבנים כי מלמדים אותנו שבגלל שהם בנים אז זה בסדר שהם יעירו, יגעו או יעשו דברים כי "הם רק בנים והם לא יכולים לשלוט בעצמם". מה שמוביל אותי לכות הבאה:
2. הזכות לשלום, ביטחון והזכות להרגיש בנוח. בתור אישה, אני יכולה להעיד על כך שבבית הספר אני לא מרגישה בנוח בשום צורה ואני בטוחה שכולן מרגישות אותו הדבר. זכותנו בתור תלמידות (וכמובן תלמידים) להרגיש שאנחנו במקום בטוח ושלא יפגעו בנו כאן. אבל המציאות שונה לחלוטין. בנים ששורקים לך, בנים שזורקים לך הערות על הגוף שלך, בנים שלוקחים את זה אפילו רחוק יותר ונוגעים או אפילו כופים וכן, גם בנים שאונסים. זה קורה כל יום, כל הזמן. ללא הפסקה. וזכותנו להרגיש בטוחים בבית הספר שלנו מה שאומר שחובתכם - היא ללמד את הבנים לשלוט בעצמם, לכבד נשים ואת רצונותיהן.
חובתכם היא ללמד את התלמידים הזכרים לשלוט בעצמם. והגיע סופו של עידן התירוצים, אנחנו לא מוכנים לקבל "לא" כתשובה, אנחנו לא מוכנים לקבל סירוב גס בגלל שלדעתכם זה לא יעשה כלום כי הם בנים. נגמר, אין יותר תירוצים. זו חובתכם וזו זכותנו.
3. הזכות לחיות בשקט ולהיות מי שאנחנו.
יש כל כך הרבה מקרי בריונות בבתי הספר, בכל מקום ובכל מוסד חינוכי, תמיד יש בריונות וזכותנו - בתור תלמידים - להיות מי שאנחנו ולא "לחטוף" השפלות בגלל זה, לא להיות מולבנים ברבים. זכותנו ללבוש מה שאנחנו רוצים ולא להיות מבוישים בגלל זה, זכותנו לשכב עם כמה אנשים שנרצה ולא להיות מבוישים בגלל זה, זכותנו להחליט להישאר בתולים ולא להיות מבוישים בגלל זה, זכותנו לאהוב את מי שנרצה ולא להיות מבוישים בגלל זה.
4. לקיחת ימי חופש בשביל החלמה / התמודדות נפשית.
גם היום, בשנת 2020, אנשים לא מודעים למחלות נפש / הפרעות נפשיות, לא מספיק בכל אופן. צריך להתייחס לתלמידים (או מורים לצורך העניין) שלוקחים ימי חופש עבור החלמה נפשית בתור דבר "נורמלי" ורגיל וזה דבר שצריך להיות מקובל.
5. לקבל אוזן קשבת שלא תשפוט אותך. יועצות בית הספר טוענות שהן לא עושות את זה אבל בעצם הן כן. זכותנו לקבל דמות מבוגרת חסרת שיפוט. נקודה. 0% שיפוט.
זכותנו לקבל אדם מבוגר שיקשיב לנו ויעזור לנו במקום לשפוט אותנו.
6. קבלת שיעורים פרטיים / תגבור / שעות נוספות לתלמידים מתקשים.
7. לימוד. מה זאת אומרת? אני אסביר. רוב המורים (רוב, כמובן שיש יוצאים מן הכלל) לא ילמדו באמת את החומר, הם ילמדו אותך לשנן אותו כמו תוכי. אנחנו חושבים שאנחנו מבינים על מה המורה מדבר אבל כשמגיע רגע האמת אנחנו לא יודעים איך לענות על השאלה.
8. יותר סבלנות וסובלנות כלפי תלמידים עם בעיות כמו חרדה חברתית, add, adhd, אוטיזם (או תלמידים שנמצאים על הספקטרום), דיכאון, חרדה, פוסט טראומה וכו'.
מקווה שעזרתי (: אני ספציפית מדברת על בית הספר שלי אבל אני כן יודעת שאלו בעיות נפוצות בבתי הספר אז כתבתי בכל מקרה. כמובן, תשני אם משהו לא נראה לך מתאים או משהו כזה.
ואוו.^ זה כל כך הרבה שאין לי כוח לקרוא את זה
אנונימית
חוח סליחה אבל אני די בטוחה שתקבלי מאה xd
באותו הנושא: